שמחתי לקבל את רשימת הדברים אשר אתה לומד מדי יום ביומו, והנני נרגש מלחשוב כמה נחת רוח יש לקב"ה, על כך אומר הוא לפמליא דיליה חזו חזו בני חביביי. וכמה השפעות טובות מכך עליך ועל כל הנלווים עליך. חילך לאורייתא.

כל לימוד תורה הוא 'משמחי לב' ולכן אסור בת"ב. בין קודם חצות ובין לאחר חצות. שום איסור מאיסורי ת"ב לא הותר לאחר חצות, אלא רק ישיבה על כיסא שאינה איסור אלא מנהג.

מעתה לשאלותיך:

דף היומי וחומש רש"י בוודאי שהם לימוד תורה האסור בת"ב מלבד לימוד פרשת כי תוליד בנים הנקראת בשחרית של תשעה באב והיא מפרשת השבוע אותה מותר ללמוד.

ספרי מוסר וחסידות מותר ובכלל זה איגרת הרמב"ן שהרי זו עיקר מטרת האבלות להתעורר ולחזור בתשובה וספרים הללו מעוררים על כך (ציוני הלכה אבלות י"ח הערה ל"ג). ובתנאי שהלימוד בהם יהיה בצורה של התעוררות והתחזקות (דיבור והשבה אל הלב) ולא בצורת לימוד של קביעות. הראיה לכך: מרבינו הרמ"א האוסר לומר פרקי אבות בשבת ערב תשעה באב לאחר חצות, ולכאורה הרי פרקי אבות הם לימוד מוסר ואפילו בתשעה באב מותר. אלא שתלוי כיצד לומדם, אם בצורה של התעוררות (דיבור אל הלב) והתחזקות מותר. אך בצורה של אמירת פרקי אבות הקבועה לשבת אסור.

תפילות מותר הכל אע"פ שיש בהם פסוקים כיון שזה דרך תפילה אין זה בכלל לימוד התורה. ותפילה מותרת בתשעה באב.

עכשיו בהקשר לשאלתך הלמדנית, כיון שאמרם בקביעות מדי יום ביומו מאי שנא ממשניות שבסדר התפילה (אלו דברים ואיזהו מקומן ועוד) שמותר. החילוק פשוט: אין היתר ללמוד בת"ב דברים הקבועים מדי יום ביומו, אלא דווקא דברים הקבועים בסדר התפילה, משום שנעשו כחלק מהתפילה ותפילה לא נאסרה בתשעה באב.   

בנוגע ללמוד חומש בלילה – כתב המ"ב(רל"ח שעה"צ א) שלכו"ע אין איסור ללמוד חומש בלילה אלא שאם יש לפניו ב' אפשרויות יותר טוב לסדר שלימוד החומש יהיה ביום כפי שהקב"ה עשה עם משה רבינו שביום למד עמו תשב"כ ובלילה תושבע"פ, אך כשלא מסתדר מותר לכתחילה ללמוד מקרא בלילה, ובוודאי חומש עם רש"י שמשולב בו תורה שבע"פ ואינו לימוד תורה שבכתב גרידא. ולכן ילמד חומש רש"י במוצאי תשעה באב ובוודאי עדיף מבתשעה באב שבוא איסור גמור.

בברכת כהנים באהבה

חזק חזק ונתחזק

בן ציון הכהן קוק

הפוסט מה מותר ומה אסור ללמוד בתשעה באב הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

אומנם אכילת בשר ושתיית יין וכן שמיעת ניגוני שמחה לא הותרו קודם חצות היום כבכל שנה, כיון שאין כבוד שבת באכילתם ושמיעתם בערב שבת.

הפוסט דברים המותרים בעשירי באב שחל בערב שבת הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

ואומנם ביום כיפור שיש בו מצות עינוי וכן כהן הנושא כפיו, מקיימים מצוה בחליצת המנעלים "ויש כבוד ופאר לרגל החלוצה, שתהא מוקדמת לקדושה" (אורח משפט כ"ה להגראי"ה קוק), ואילו בתשעה באב כיון שהוא משום צער ואין בזה כבוד, היה מקום לאחר את הימין, אך כיון שעל ידי כן נוהג באבלות על החורבן, יש בזה מצוה ויחלוץ הימין תחילה. ומטעם זה אף אבל החולץ נעליו קודם השבעה יחלוץ ימין תחילה (ציוני הלכה – אבלות רע"ה).

הפוסט אופן חליצת הנעל בערב תשעה באב הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

האם יכול לצאת לטיול עם ילדיו הקטנים בשבת אחר-הצהריים, כגון לגן שעשועים השכונתי?

אף שכתב הרמ"א (תקנג, ב) שלא יטייל בערב תשעה באב וכתב הברכי יוסף (הובא בשערי תשובה שם ה) שהוא הדין כשחל בשבת, שונה מקרה זה שהולך על-מנת להרגיע ולהעסיק את הקטנים ואינו יוצא לטיול להנאת עצמו, ובזה מותר אף בתשעה באב עצמו בעת הצורך.

לימוד בשבת אחר חצות

אחר חצות היום בשבת, האם מותר ללמוד שניים מקרא ואחד תרגום וכן שאר דברים?

הרמ"א (תקנג, ב) אוסר ללמוד בערב תשעה באב שחל בשבת אף פרקי אבות. אכן כתב המשנה ברורה (שם י) "והט"ז מפקפק מאד על מניעת הלימוד בשבת ומסיים דהלומד בשבת אחר חצות לא הפסיד שכרו. ונראה דיש לסמוך על זה". לכן יכול ללמוד ככל שלבו חפץ.

כשחל ערב תשעה באב בשבת מסר מרן הגרי"ש אלישיב אחר חצות שיעור בעיון בהלכות תשעה באב. אמנם לא בגמרא הנלמדת כסדר, משום שלא רצה לנהוג ברבים כנגד הרמ"א, אך כיון שהמשנה ברורה כתב להתיר, היקל למסור שיעור בעיון בהלכות תשעה באב, אף שכתב המשנה ברורה (תקנד, ד) שבתשעה באב יש ללמוד רק פשוטם של דברים ולא דרך פלפול.

לימוד בשבת בענייני אבלות

האם מותר ללמוד בשבת זו וכן בכל שבת באגדות החורבן ובדברים הרעים המותרים ללימוד בתשעה באב?

מותר ללמוד כהרגלו. אך לא יכווין מחמת אבלות כיון שנחלקו בזה הפוסקים (ציוני הלכה – אבלות של"א).

נטילת כדור להקלת הצום

האם מותר לקחת בשבת גלולה להקלת התענית?

מומלץ לערב את הכדור במשקה או מאכל מערב שבת, ובצורה זו יוכל ליטלו לכתחילה בשבת. אכן אם לא עירבו בערב שבת, אין להתיר אלא אם לא יכול לצום בלעדיו.

הואיל ומרכיבי הכדור הם מדברי מאכל כזנגביל וקינמון ואינם באים לחזק מזגו אלא להאט התפרקות המאכלים בגוף, אין איסור מצד גזירת שחיקת סממנים אלא מצד חומרא משום הכנה, כפי שאסור לומר שהולך לישון בצהרי יום השבת על מנת שיתחזק במוצ"ש, אך כשעירבו בער"ש שבזה לא ניכרת ההכנה, מותר. אך אם לא יוכל לצום ולא הכין מלפני שבת, יכול להקל בזה.

מים אחרונים אחר השקיעה

האם מותר אחר השקיעה ליטול מים אחרונים?

כיון שיש לפרוש מאיסורי תשעה באב כבר מבין השמשות (תקנג, ב), ישתדל ליטלם עוד קודם בין השמשות. אמנם אם לא נטל יכול ליטול מים אחרונים, כיון שהם נטילה של מצוה.

אכן המהדר ליטול מים אחרונים עד סוף הזרוע כדברי הביאור הלכה (קפא, ד"ה עד), ייטול רק עד פרקי האצבעות כעיקר הדין.

זמן חליצת נעליים במוצ"ש

מתי יש לחלוץ נעליים בתשעה באב שחל במוצאי שבת?

אם נמצא בביתו, יש לחלוץ תיכף בשקיעה. אך אם נמצא בפרהסיא, יחלוץ עשרים דקות לאחר השקיעה, שהרי אין להתאבל בשבת בפרהסיא.

ומה שממתינים בדרך כלל יותר זמן להוצאת השבת זו חומרא, ולאחר עשרים דקות כבר אין לחשוש לזה ומה שכתב הרמ"א (תקנג, ב) שחולצים נעליים רק לאחר 'ברכו', הוא כשמתפלל ערבית תיכף בזמן.

הנ"ל – במקום פרהסיא

מה דין בחורים הנמצאים בישיבה וכן אורחים בשבת חתן או בכל מקום ציבורי, האם נחשב שנמצאים בפרהסיא כמו ברחובה של עיר?

אכן כיון שיש שם אנשים רבים, נחשב לפרהסיא ויחלצו לאחר עשרים דקות. ואמנם מי שיצא מביתו קודם השקיעה, אינו חייב להמתין בביתו כדי לחלוץ בשקיעה. וכיון שבזמן השקיעה נמצא מחוץ לביתו, מתחייב בחליצה רק עשרים דקות אחר השקיעה.

נטילת ציפורניים

האם מותר לקצוץ ציפורניים קודם שבוע שחל בו?

רק בשבוע שחל בו יש לאסור נטילת ציפורניים, ולכן בשנה זו (תשפ"א) שתשעה באב חל ביום א', מותר לקצוץ כרצונו. ובשנים אחרות מקלים בשבוע שחל בו לצורך מצווה כגון לכבוד שבת.

כמוכח מלשון המשנה ברורה (תקנא, כ) להתיר נטילת ציפורניים בערב שבת "כגון שחל ת"ב בשבת" ולא סתם דבריו, הרי שכשאינו בשבוע שחל בו אין איסור כלל, והמקרה היחיד של ערב שבת בשבוע שחל בו הוא "כגון שחל ת"ב בשבת".

שוב נמצא כן באליה רבה (שם ז) שאף לנוהגים איסור רחיצה מראש חודש, מכל מקום איסור נטילת ציפורנים רק בשבוע שחל בו.

הפוסט שו"ת בהלכות ערב תשעה באב שחל בשבת הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

הפוסט בעל קורא למגילת איכה שאינו מתענה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

הפוסט האם אפשר לומר קינות בעמידה? הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.