כמבואר בפסחים (נו, א) "אמרי רבנן משה רבינו לא אמרו ויעקב אמרו… התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי" וביאר הצל"ח שכיון שלא אמרו משה, אם אומרו באמצע קריאת שמע נחשב להפסק. ומחמת כן מלמד זכות על אלו שחוץ מקריאת שמע אומרים אותו בקול. אכן דבריו צריכים ביאור שהרי אף אם אומרו בלחש נחשב כהפסק. והגהות חכמת שלמה (או"ח סא, יג) הקשה לדברי הצל"ח מאי שנא יום כיפור שאומרם בקול רם.

ומחמת כן ביאר רבינו זצללה"ה  שמשה לא אמרו מחמת שכביכול לא היתה לו השגה גבוהה לומר זאת, ורק יעקב אמרו, שהרי אם לא כן, מה חיסרון בזה שמשה לא אמרו, והלא זה לא הפסוק היחיד שמשה לא אמר ואנו אומרים.

נראה כי לכך הביא הטור (תריט) טעם אחר לאמירתו בלחש "כשעלה משה למרום שמע את מלאכי השרת שהיו מקלסין לקב"ה ואומרים בשכמל"ו והורידו משה לישראל. משל למה הדבר דומה למי שגנב חפץ נאה מפלטרין של מלך, ונתנו לאשתו ואמר לה אל תתקשטי בו אלא בצנעה בתוך ביתך. ולכן בכל השנה אומרים אותו בלחש, וביום כיפור אומרים אותו בקול לפי שאנו כמלאכים". ותמה הפרישה (סא) מדוע הביא טעם אחר מהמבואר בגמרא שמשה לא אמרו. אכן להאמור הכל הוא טעם אחד, שמשה לא אמרו מפני שלא החזיק עצמו בדרגה גבוהה כל-כך כמלאכים (פניני תפילה עד).

הפוסט 'ברוך שם' ב'אנא בכוח' – בלחש או בקול? הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

קריאת ספר דברים – רק אם מבין מה שלומד, בלא להבין אין בזה שום מעלה. חובה ללמוד ולהבין. אם מבין מה שלומד, עדיף זה מאמירת תהילים. שהרי תלמוד תורה כנגד כולם. 

הפוסט האם יש עניין לקרוא ספר דברים הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

וביאר שהפשרות הנצרכות לזה הן:

א] קריאת שמע כמבואר בשלחן ערוך (רלה, א) שאם קראה קודם צאת הכוכבים יש לחזור ולקוראה אחר כך, וביאר במשנה ברורה שהוא מעיקר הדין ולא כחומרא.

ב] זאת ועוד תפילת ערבית אינה בזמן, ומה שנפסק בשלחן ערוך (רלג, א) "דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד" ביאר שם שהוא כשיעשה לעולם כאחד מהם, ולא ביום אחד יתפלל מנחה וביום אחר ערבית אחר פלג, וכל שכן באותו יום.

ג] וכן הקידוש נעשה קודם זמנו כמבואר בטור (הובא במג"א רסז, א) בשם הרי"ץ גיאות "כיון שנהגו כל ישראל כרבנן שאין מתפללין ערבית אלא משחשכה, אין לקדש אלא בכניסת היום".

ד] אף הסעודה נעשית קודם זמנה, כמבואר במשנה ברורה (רסז, ה) שלכתחילה יש לאכול את שלוש הסעודות ביום השבת עצמו.

אכן, כל האמור בארץ הקודש, אך בחוץ לארץ נהוג מקדמת דנא גם בקרב בני אשכנז להתפלל מפלג המנחה (רלג, א בהג"ה) מפני שצאת הכוכבים מאוחר מאד הקילו בזה, משא"כ כאן שאינו כל כך מאוחר. אמנם גם שם אף שאין בזה שינוי מנהג יש מקום להדר בזה וכפי שנהג הגר"א (כמובא בביאור הלכה רלה).

ובארצות הברית שצאת הכוכבים כבארץ ישראל הורה ונהג מרן הגר"מ פיינשטיין שמהראוי לא להתפלל אף בליל שבת מבעוד יום (עדות תלמידו הגאון רבי שמחה בונים כהן רב קהל עטרת ישעיה ליקווד).

הפוסט הילדים עייפים בליל שבת. להתפלל בפלג המנחה? הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

ביאור הדברים

כתב מרן החזו"א (שו"ת חזו"א ע"ד; דינים והנהגות טז, ו) בימי מלחמת העולם בשנות הת"ש "ההודעה לציבור למהר למקלט לפי מצב הנוכחי יש לחשוב להצלת נפשות, ובשביל זה מותר לנסוע ולדבר בטלפון. אך יש להיזהר ממלאכה דאורייתא בכל מאי דאפשר כיון שאין כאן סוף סוף שאלת נפשות לפנינו".

המציאות אודותיה כתב היתה בסכנה פחותה בהרבה מזמננו, שהרי אזעקה נשמעה בכל רחבי הארץ ממטוס בודד, ולא כפי שהיום מתריעים באזור אליו מכוונים הטילים, ולא ממטוס אחד אלא מטילים רבים ששוגרו לאזור המסוים עליו מתריעה האזעקה ר"ל, ואם כי ב"ה מערכת 'כיפת ברזל' מיירטת רוב הטילים, אין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב, ומעשים בכל יום שיש כמה נפילות טילים ר"ל שהמערכת לא הצליחה ליירט. ואם כי דברי החזו"א אמורים על 'ההודעה לציבור' שבזה יש יותר חשש מאשר ליחיד, נראה שאין לחלק בזה. ומ"מ מי שמרגיש רגוע ולבו אמיץ רשאי שלא לחלל שבת כמו שכתב החזו"א "ותלוי כפי מדת הביטחון".

הפוסט חילול שבת בשעת אזעקה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

בהלכה (שו"ע או"ח ק"ד, ג-ד) נאמרו בזה חילוקים עד כמה הסכנה ממשית. אולם כבר כתבתי בספר 'שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות' (עמ' של"א) מה ששמעתי ממו״ר זצ״ל שכיון שיש בהלה גדולה, הרי שדעתו מוטרדת ומפריעה את תפלתו, מותר לו להפסיק.

מעתה הרי כשיש אזעקה בוודאי דעתו מוטרדת, ומותר לו להפסיק ולרוץ למרחב המוגן. זאת בנוסף לחובת 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם', דחמירא סכנתא מאיסורא.

מנאי המצפה לישועת ה׳ עם כל אחינו בית ישראל.

הפוסט אזעקה באמצע תפילת שמונה עשרה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

ואומנם שמעתי מרבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שאם לאחר הוספת השם נראתה הטבה משמעותית במצבו בניגוד לתחזיות הרופאים, אף אם לבסוף מת באותו חולי, יש להזכירו גם בשם הנוסף.

הפוסט הזכרת שם שהתווסף לחולה שנפטר הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

וראוי לבדוק קודם הטיסה על-פי לוחות מיוחדים המחשבים את זמני התפילות לפי מסלול הטיסה.

הפוסט זמני היום הקובעים בטיסה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

הפוסט מנייני תפילה במטוס הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

לתשובות נוספות בהלכות הפסח

הפוסט אפיית מצות לפני התפילה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

יש לציין כי דעת מרן הגרי"ש אלישיב שכיון שבימינו אין דרך גאווה לשתות תה עם סוכר וכן קפה עם חלב, אלא אף פשוטי העם שותים כן, כשיש לו צורך יכול לשתותם עם סוכר וכן משקאות מוגזים כנ"ל. וכל האיסור בשתיית משקאות חשובים, רק בשתיית יין או בירה.

הפוסט שתיית קפה קודם תפילת שחרית ללא צורך הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.