ארכיון קריאת התורה - בית הוראה הכללי ירושלים https://beithorah.co.il/question-categories-b/קריאת-התורה/ בראשות מו"ר הגאב"ד הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט''א Mon, 09 Jan 2023 20:27:54 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.4.5 https://beithorah.co.il/wp-content/uploads/2020/03/cropped-f-32x32.png ארכיון קריאת התורה - בית הוראה הכללי ירושלים https://beithorah.co.il/question-categories-b/קריאת-התורה/ 32 32 כשהעולה אינו קורא עם בעל הקורא https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%9b%d7%a9%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%90-%d7%a2%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%90/ Mon, 09 Jan 2023 20:26:07 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%98%d7%99%d7%a1%d7%aa-%d7%9b%d7%94%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a1-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9c-%d7%a0%d7%a4%d7%98%d7%a8-copy/ א. ניתן להקל בזה על פי ההג"ה (שו"ע קלט, ג) "דעכשיו קורא סומא, כמו שאנו מקרין בתורה לע"ה" וכך גם נהג מרן רבינו הגריש"א זצוקללה"ה כשחלה בעיניו ולא יכול היה לקרוא והעלוהו לתורה (כנראה שלא מידיעתו), בירך אע"פ שלא קרא בפיו כלל. וכך נהגו רבים בקורונה שעלו לתורה מרחוק ולא ראו בתוך הס"ת ולא קראו […]

הפוסט כשהעולה אינו קורא עם בעל הקורא הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> א. ניתן להקל בזה על פי ההג"ה (שו"ע קלט, ג) "דעכשיו קורא סומא, כמו שאנו מקרין בתורה לע"ה" וכך גם נהג מרן רבינו הגריש"א זצוקללה"ה כשחלה בעיניו ולא יכול היה לקרוא והעלוהו לתורה (כנראה שלא מידיעתו), בירך אע"פ שלא קרא בפיו כלל. וכך נהגו רבים בקורונה שעלו לתורה מרחוק ולא ראו בתוך הס"ת ולא קראו עם החזן אלא בירכו על סמך שומע כעונה. אף שמדברי השו"ע (שם) נראה שאוסר ורק הרמ"א מיקל, מ"מ במקום שיש חיוב ניתן להקל אף לעדות המזרח להסתמך על הרמ"א.

ב. כבר ביאר זאת המ"ב (קמד, י) "דלא מסתבר שיברך העולה על קריאת השליח צבור" והבה"ל שם מבאר החילוק בין זה למגילת אסתר שאחד מברך ואחד קורא. ע"ש ותרווה נחת.

 

הפוסט כשהעולה אינו קורא עם בעל הקורא הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> השלמת פרשות למי שלא התפלל במניין https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%90-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%9c%d7%9c-%d7%91%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f/ Mon, 07 Jun 2021 03:29:39 +0000 https://beithorah.co.il/?post_type=questionsb&p=2015 יש לחלק בין השבת בה התפללתם במניין בלא ספר תורה, שאת קריאה זו עליכם להשלים, משאר השבתות בהן לא התפללתם כלל במניין שמדינא כיון שלא היו עשרה פטורים מלהשלים. כמבואר בשערי אפרים (ז, לט) "ואם לא בטלו באונס, רק שלא היה שם עשרה בשבת זה אינם צריכים להשלים בשבת הבאה" כיון שחובת השלמה היא דווקא […]

הפוסט השלמת פרשות למי שלא התפלל במניין הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> יש לחלק בין השבת בה התפללתם במניין בלא ספר תורה, שאת קריאה זו עליכם להשלים, משאר השבתות בהן לא התפללתם כלל במניין שמדינא כיון שלא היו עשרה פטורים מלהשלים. כמבואר בשערי אפרים (ז, לט) "ואם לא בטלו באונס, רק שלא היה שם עשרה בשבת זה אינם צריכים להשלים בשבת הבאה" כיון שחובת השלמה היא דווקא כשהם בני חיובא אך כשלא היו עשרה, לא נתחייבו כלל בקריאה ואין להם מה שישלימו. ומבואר בגר"א (קלה, ג) שיסוד דין השלמה בקריאה דומה לתשלומי תפילה, וכפי שבתפילה אין תשלומים למי שהיה פטור במשך כל זמן החיוב כאונן או עוסק במצוה, כך כיון שבשבתות הללו לא התקיים מניין אין צורך להשלים את הקריאה.

המשנה ברורה (שם ו) הביא שמדימוי הגר"א לתשלומי תפילה נראה שישלים רק פרשה אחת, כשם שמי שהחסיר כמה תפילות משלים רק תפילה אחת. ובביאור הלכה (שם ב ד"ה אם) למד מדימוי זה שאם החסיר הקריאה במזיד לא ישלימה כפי שתשלומי תפילה שייכים רק בשוגג. אכן לאחרונים שהביא המ"ב ששונה תשלומי קריאה מתשלומי תפילה, יש להשלים את כל הקריאות כולם, למרות שלא חל חיוב על הציבור.

לכאורה יש להקשות מהמסופר על הגר"א עצמו (מעשה רב קלא, כב) "כשיצא הגר"א מבית האסורים קרא לבעל קורא שיקרא לפניו כל ד' סדרות מד' שבועות אשר ישב".וכן בדרך הנשר (כט) מסופר על רבי נתן אדלר שבחזרתו לבית הכנסת לאחר שנעדר ממנו ששה שבועות ביקש שיקרא לפניו את כל ששת הקריאות. והנראה בזה הוא שמה שפסק הגר"א והשערי אפרים והמ"ב הוא על החובה להשלמת הקריאה שהחסירו, והנהגת הגר"א היא הנהגת חסידות להשלים הקריאה למרות שלא חייבים בה. כמבואר באור זרוע (שבת מה) "מימות משה רבינו נתקן לקרות בתורה ובפרשיותיה ולהשלימה בכל שנה ושנה… ואין לומר שכיון שעבר זמנה הלכה לה אותה הפרשה כי אין קביעות לפרשה בשבת כנראה בימים טובים שדוחים הפרשה לשבת שלאחריה"ולדבריו אף אין זה מדין תשלומים כלל.

העולה מן הדברים: יש להשלים את קריאת הפרשה הקודמת (אמור) בה התפללתם במניין – למרות שיצא שיקראו יחד שלשה פרשיות (אמור בהר בחקתי) כמסקנת (שם ז) המ"ב – ומידת חסידות היא להשלים את כל הקריאות שלא שמעו, מלבד פרשיות ויק"פ שכיון שהם מחומש אחר פסק המ"ב(שם) שאין להשלים משני חומשים.

לפי זה כעת שכבר עברו לחומש במדבר אין להשלים כלל מקריאות החומש הקודם.

הפוסט השלמת פרשות למי שלא התפלל במניין הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> עמידה בקריאת עשרת הדברות https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa/ Tue, 11 May 2021 07:18:31 +0000 https://beithorah.co.il/?post_type=questionsb&p=2225 כבר הורה מרן הגרי"ש אלישיב בנחרצות שאין לעשות כן, משום שמראה בזה שכיבול חלק זה של התורה חשוב יותר. ואף אם הציבור נעמדים לשם כך, אין לומר על כך "לא ישב בין העומדים" (אורח חיים קע, כ) משום שאין זה מנהג ראוי ואין לעמוד עמהם. וכדברי הרמב"ם בתשובה (מקיצי נרדמים ב, רסג) "כל מי שרוצה […]

הפוסט עמידה בקריאת עשרת הדברות הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> כבר הורה מרן הגרי"ש אלישיב בנחרצות שאין לעשות כן, משום שמראה בזה שכיבול חלק זה של התורה חשוב יותר. ואף אם הציבור נעמדים לשם כך, אין לומר על כך "לא ישב בין העומדים" (אורח חיים קע, כ) משום שאין זה מנהג ראוי ואין לעמוד עמהם. וכדברי הרמב"ם בתשובה (מקיצי נרדמים ב, רסג) "כל מי שרוצה לעמוד ראוי לגעור בו… וצריך למנעם בגלל מה שמגיע מזה הפסד באמונה שמדמים שיש בתורה מדרגות ומקצתה מעולה יותר, וזה רע מאוד". והוא כנגד המצדדים לעמוד בקריאת עשרת הדברות – המטה יהודה (א, ו) וכן האגרות משה (ד, כב).

ואמנם החיד"א בספרו טוב עין (יא) כתב שיש מי שמפקפק בזה, ובשערי אפרים הביא דבריו וסיים "ונהגו העולם לעמוד" אך כתב הגר"ע יוסף (יחווה דעת א, כט) שמכך שלא דנו בתשובת הרמב"ם מוכח שלא ראו אותה "ואלמלא ראו האחרונים תשובת הרמב"ם אשר נגידים ידבר לבטל המנהג הזה, בודאי שלא היו מרהיבים עוז לחלוק עליו בזה". יש לציין כי אף החיד"א עצמו השתמש בטיעון זה נגד הבית יוסף בשו"ת חיים שאל (נו).

מחמת כן אין לחפש פתרונות ולעמוד כבר קודם קריאת עשרת הדברות וכדו' משום שאין צורך כלל לעמוד לא בעשרת הדברות וכן בשירת הים וכן בקריאת י"ג מידות בתענית ציבור בשעת קריאת התורה, ואף לא בפסוק האחרון שבסיום החומש  אלא לנהוג בכל קריאת התורה באותה הדרך. (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות צג). אומנם מי שעומד תמיד בקריאת התורה, יעמוד גם באלה הקריאות.

הפוסט עמידה בקריאת עשרת הדברות הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> שמיעת קריאת התורה בהברה שונה https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94/ Wed, 24 Jun 2020 12:51:51 +0000 https://beithorah.co.il/?post_type=questionsb&p=2580 מרן הגרי"ש אלישיב היה רגיל להביא על כך את דברי המהרי"ט (שו"ת ב אבן העזר טז) שבמקום שיודעים שכך מנהגם לבטא האותיות בשיבוש זה, נחשב שזו אמירתם. ואף אחרים יוצאים מהם יד"ח. וכן היתה דעת מרן החזון איש וכפי שהעיד מרן הגר"נ קרליץ (חוט שני נושאים שונים רלד, ז) "אצל החזון איש היה אדם אחד […]

הפוסט שמיעת קריאת התורה בהברה שונה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> מרן הגרי"ש אלישיב היה רגיל להביא על כך את דברי המהרי"ט (שו"ת ב אבן העזר טז) שבמקום שיודעים שכך מנהגם לבטא האותיות בשיבוש זה, נחשב שזו אמירתם. ואף אחרים יוצאים מהם יד"ח. וכן היתה דעת מרן החזון איש וכפי שהעיד מרן הגר"נ קרליץ (חוט שני נושאים שונים רלד, ז) "אצל החזון איש היה אדם אחד מהולנד שקרא תקופה מסוימת בקביעות בשבת במנחה, והברתו היתה קשה עד שבקושי היה אפשר להבינו. ומכל מקום נתנו לו לקרוא לכתחילה ולא היו מקפידין על נוסח ההברה".

הפוסט שמיעת קריאת התורה בהברה שונה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> סדר העליות בהשלמת קריאה https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%94%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%aa-%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%94/ Wed, 24 Jun 2020 12:50:44 +0000 https://beithorah.co.il/?post_type=questionsb&p=2576 הכהן עולה לכל הפרשה הקודמת ועוד מעט מפרשת השבוע. ובבית המדרש תפארת בחורים כאשר השלימו קריאה למרן הגרי"ש אלישיב שלא שמע בחוליו, קרא הכהן עד שני בפרשה הבאה [אך ייתכן ושונה הדבר כיון שעשו ההשלמה רק ליחיד ולא לציבור כולו]. וכפי שכתב בפתח הדביר (קלה, ד. הובא בכף החיים שם ה) "הפרשה הראשונה יקראנה כולה […]

הפוסט סדר העליות בהשלמת קריאה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> הכהן עולה לכל הפרשה הקודמת ועוד מעט מפרשת השבוע. ובבית המדרש תפארת בחורים כאשר השלימו קריאה למרן הגרי"ש אלישיב שלא שמע בחוליו, קרא הכהן עד שני בפרשה הבאה [אך ייתכן ושונה הדבר כיון שעשו ההשלמה רק ליחיד ולא לציבור כולו]. וכפי שכתב בפתח הדביר (קלה, ד. הובא בכף החיים שם ה) "הפרשה הראשונה יקראנה כולה עם הכהן ושלשה פסוקים מהשניה כדי שיקראו כל השבעה מהפרשה העיקרית שהיא השניה, ונראה שזה מוסכם לכו"ע וכמעשה רב שנהגו בעיה"ק צפת תובב"א". ודלא כמשמע בביאור הלכה (קלה, ב ד"ה קריאת) שהכהן לא קורא בפרשא דיומא אלא בתשלומין.

הפוסט סדר העליות בהשלמת קריאה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>