בנידון הספק עד כמה מחויב לטרוח לנסוע לעיר ההיא בשביל לקדשה. נראה פשוט שדווקא לגבי נטילת ידיים ותפילה בציבור אמרו בגמרא (פסחים מ"ז, א') שאינו חייב אלא ד'  מיל לפניו ולאחוריו לחזור מיל וכתבו הפוסקים (מ"ב קס"ג, ג') שהוא הדין כשנמצא במקום נחשב כלחזור לאחריו. אך לגבי מצוות אחרות לא שמענו קולא זו. וכך שמעתי ממו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל כשנשאל על בחור ישיבה ברוסיה שאין לולב בסביבתו וצריך לנסוע מרחק שעה מביתו כדי להשיג לולב האם חייב בחול המועד סוכות לטרוח שעתיים בשביל קיום מצות לולב. והשיב שחייב. והדברים מפורשים כן בחיי אדם (ס"ח, י"ט) שאף שהסתפק אם חייב לעקור מביתו לילך לעיר אחרת כדי לקיים מצוה, כתב בנשמת אדם (שם ג') שדווקא לעקור דירתו וללון חוץ לביתו לצורך קיום המצוה אינו חייב, אך אם חוזר לביתו בו ביום חייב לטרוח. ומעתה הוא הדין לקדש הלבנה, כיון שהוא חיוב דרבנן לראותה ולברכה חייב לנסוע אף לעיר אחרת כל שיחזור באותו יום לביתו.

הפוסט נסיעה למקום מרוחק לקידוש לבנה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.