הפוסט ביטול הוראת קבע למוסד צדקה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

ובשו"ע יורה דעה (סימן רנ"ט סעיף א') כתב כי כסף צדקה, משבא לידי גבאי אסור ללוותו בין לו בין לאחר, ואין נושאין ונותנין בצדקה העומדת ליחלק לעניים כי אם כסף בכסף. ויסוד הנידון האם הקופה של צדקה המונחת בבית פרטי נחשבת שהגיעה כבר לידי הגבאי או לא.

ובדבר השאלה אם מותר לפרוט מהקופה כסף קטן תמורת שטרות וכדומה, הרי זו עוד נפק"מ ביסוד השאלה הנ"ל האם הקופה נחשבת כהגיעה לידי הגבאי או לא. ולמעשה נקטינן גם בזה להקל ולפרוט. כך מובא בספר צדקה ומשפט להגר"י בלוי זצ"ל, חבר בד"ץ העדה החרדית (פרק ח' הערה כ"ה), שם ביאר שאפילו אם קופת הצדקה בביתו נחשבת כהגיע לידי הגבאי, בכל זאת אין איסור לפרוט מעות אחרים במקום שהבעלים אינם מקפידים, ואע"פ שכשפורט מכסף גדול לכסף קטן ומכביד על מלאכתו של השליח שיבוא להוריק את הקופה, בכל זאת יש להקל, דהרי הגובה אין לו שום זכות במעות הנמצאות בקופה, והעיקר תלוי בדעת הגזבר.

עוד ניתן להוסיף סברא להקל, דאם בעל הבית נוהג להוריק הקופה בעצמו מזמן לזמן ולשלוח הכסף לבעל הקופה, בוודאי שאין כאן שום קפידא מטעם גבאי הצדקה, אא"כ יש מקום לחוש שבזמן שפורט את כספו, יטעה בפירוטו וקופת הצדקה תפסיד. וראה עוד מה שכתב בזה בספר דרך אמונה הל' מתנת עניים (פרק ח' ציון הלכה ס"ק קכ"א) וכבר הארכתי בכל זה בספרי אהל יעקב פסקי הוראה חלק ראשון.

הפוסט הלוואה ופריטת כסף קטן מקופת הצדקה בבית הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

למעלה הגדולה של נתינת צדקה קודם התפילה עוררני דודי הגראי"ה קוק בנעוריי, שאף אם אין לבחור ישיבה, אברך וכדו' ממון לחלק לצדקה, יוכל לזכות למעלה זו כשיכוון בבקשת "והערב נא" על חבר, כחסד עם הזולת.

וכיון שאין צורך ב'מעשה' נתינת צדקה קודם התפילה, יכול להפקיד מראש סכום שיזוכה לעני קודם התפילה, כפי שמועיל במתנות לאביונים. וכן נוהג הגר"ח קניבסקי שמניח סכום כסף בכל תקופה ומתנה שלא יוקנה מיד לעניים, אלא בכל יום באמרו "ואתה מושל בכל" בויברך דוד תחול פרוטה מתוך זה לצדקה כהנהגת האר"י (משנה ברורה נא, יט), ומרוויח שאף בשבת חלה נתינת הצדקה בעת אמירה זו.

הפוסט מתן צדקה מראש לכל תפילות השבוע הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

אך אם הנכרי לא נותן הצדקה לשמה אלא למטרת פרסום, כבוד, קשרי מסחר וכדו', לכו"ע מותר ליטול ממנו אף בפרהסיה, שנתינתו להנאת עצמו ולא כדי להיטיב עם המקבל ולכן לא ייחשב לו למצוה – בניגוד לישראל שאף אם עושה שלא לשמה, "הרי זה צדיק גמור" (פסחים ח). וכן שמעתי מרבינו זצוק"ל.

כמו כן, מותר למוסדות ולקרנות צדקה ליטול סיוע בפרהסיה משלטונות הנכרים, משום שאינם מעניקים זאת לטובת הישראל, אלא להנאת עצמם להוכיח קבל עם ועולם בדאגתם לכלל האזרחים ללא הבדל דת. צד נוסף להיתר: היהודים אף הם נמנים על משלמי המיסים והארנונה במקומות אלו, וממילא נחשב שמקבל מישראל את התרומה, כעין שמותר לקבל מרווחי שותפות בין ישראל ונכרי, משום שיש ברירה בדרבנן, ותולים שמקבל מחלקו של ישראל. אך כ"ז אינו בא להתיר תרומות מנוצרים-אוונגליסטים שמאחוריהם מטרת מיסיון ר"ל, וכבר הכריעו רבותינו בזה.

הפוסט קבלת תרומה ממוסלמי בדובאי הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.