לתשובות נוספות בהלכות הפסח

הפוסט הידור מיוחד במכירת חמץ בערב פסח שחל בשבת הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

ואמנם יש לוודא שהמכירה היא מכירה רצינית באמצעות רבנים מוסמכים ונכרי היודע את מהות המכירה המאפשרת לו באם ירצה לקחת את החמץ במשך ימות הפסח בלבד. (אומנם מעולם לא קרה שהגוי בא לקחת החמץ, אך באופן עקרוני חובה על המוכר להסכים שהנכרי יטול החמץ. במקרה כזה הגוי מחויב לשלם על החמץ, אך אין לעכבו מלקחת קודם התשלום).

על החמץ הנמכר להיות מונח במקום/ ארון סגור, שלא יהיה נגיש בקלות.

חג כשר ושמח.

לתשובות נוספות בהלכות הפסח

הפוסט מכירת חמץ וירטואלית, לכתחילה או בדיעבד? הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

בדיקת חמץ לאור פנס

שאלה: מי שאין לו נר לבדיקת חמץ, האם יכול לבדוק את החמץ לאור פנס.

תשובת מורינו הגאב"ד שליט"א: יכול לבדוק ואף לברך על בדיקה לאור פנס.

אמנם לכתחילה בכדי שלא לשנות המנהג, ישתדל לבדוק לפחות חדר אחד לאור הנר.

ומטעם זה שאור החשמל כשר לבדיקה, לא כיבה רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בעת שבדק חמץ את האור בחדר שבדק בו חמץ, ולא חשש שהוא בכלל "שגרא בטיהרא מאי מהניא" (נר במקום מואר, מה תועלת יש בו).

ימשמש בכיסו וייפטר מבדיקה

שאלה: מתקשה לבדוק לאור הנר בתוך הארונות ובכיסי הבגדים, מחשש שתפרוץ דליקה.

תשובת מורינו הגאב"ד שליט"א: אם ממשמש בידו בתוך הכיס ומרגיש שאין שם מאומה, נחשב למקום הבדוק ואין צריך לבדוק שם בנר. וכן כל מקום שממשמש בידיו ועל ידי כך יודע בוודאות שאין שם חמץ, נחשב בדיקה. וכבר נזכר כן בדעת תורה למהרש"ם לגבי כיסים והוכיח זאת מהמג"א (תל"ג).

בדיקת ארונות מטבח

שאלה: ארון מטבח שניקוהו לפסח, האם צריך לשוב ולבודקו עם נר קודם שמחזיר הכלים.

תשובה: הואיל ושטפו אותו, הרי הוא נחשב כמקום שאין מכניסים בו חמץ, ואין צריך לבודקו כלל.

בדיקה תחת ארונות ומקומות שניקו בהם לפסח

שאלה: האם יש צורך לבדוק עם נר בארונות מטבח לאחר שניקו אותם לפסח, קודם שמכניסים בהם את הכלים בחזרה.

תשובה: כיון שניקו אותם כיאות נחשב הארון כמקום שאין מכניסין בו חמץ ואין צורך לבדקו.

ומאחר שכל מקום שניקו אותו כיאות אינו צריך בדיקה, הרי שבבתים שמקפידים לנקות היטב היטב בכל הארונות ותחת המקרר וכל מקום שיד אדם מגעת, בדיקת החמץ לא אמורה לערוך זמן רב. ושמעתי ממרן הגר"ח קניבסקי שאצל החזון איש ארכה הבדיקה זמן רב, כיון שרוב עניין הוצאת החמץ ונקיונו היה בליל בדיקת חמץ. ומחמת כן עיקר הבדיקה היא על הפתיתים שמצניע קודם הברכה ברחבי הבית, ולכן עורר מרן הגרי"ש אלישיב שיקפיד שיהא בהם כזית המחייב ברכה על ביעור, ולכל הפחות באחד הפתיתים יהיה כזית.

עיקר מצות הבדיקה

היוצא מהנ"ל כי עיקר מצות הבדיקה הוא לילך בין החדרים ולברר עם בני הבית אם אכן נוקה כל מקום שיכול להיכנס בו חמץ – האם נשטפו כל הרצפות בבית, האם נוקו כל הארונות במטלית לחה, ומיששו ובדקו שלא נשארו פירורים בעומק המדפים וכיו"ב. יעבור בחדרי הבית ויבחן וישאל על כל מקום שיכול להיכנס שם חמץ, האם אכן נוקה מחמץ כיאות.

שאלה: מה הדין אם לא היתה כוונתו בשעת הניקיון לבדיקת חמץ. האם גם אז ייחשב כמקום הבדוק.

תשובת מורינו הגאב"ד שליט"א: כן, כיון שאם היה שם חמץ, היה מסירו ומישש ובדק ביסודיות כל מקום. ולאחר מכן נשמר המקום מחמץ, ושוב אינו צריך בדיקה כדין "מקום שאין מכניסים בו חמץ".

הצנעת הפתיתים בימינו – חיוב

העולה מן הדברים כי המנקה את ביתו היטב בכל מקום שיש חשש שנכנס בו חמץ, חיוב מדינא הוא להצניע את עשרת הפתיתים ברחבי הבית, כדי שלא להיכשל בברכה לבטלה.

כיון שבימינו לאחר ששוטפים את כל הבית קודם אור לי"ד נמצא הבית בדוק. ודווקא בימיהם לא היה די בכיבוד הבית, משום שהיו חורים וסדקים בקרקע הבית וחששו שנכנס שם חמץ, אך היום אין חורים וסדקים בין הרצפות, וכל מה ששייך הוא בארונות, וגם שם זה לא מצוי, וממילא יש חשש שבכהאי גוונא ברכתו לבטלה.

ולכן בימינו מה שמניחים פתיתי חמץ קודם הבדיקה, אינו רק 'מנהג בעלמא' אלא 'חיוב'. וכפי שכתב שער הציון (תל"ב, י"ב) בשם העמק הלכה.

מי מצניע הפתיתים

שאלה: האם יש עניין שדווקא אחר יצניע הפתיתים, והבודק ישוב ויחפש אחריהם?

תשובת מורינו הגאב"ד שליט"א: גם הבודק יכול להניח הפתיתים בעצמו. ואין הבדל בין אם הוא יודע היכן הפתיתים, לבין אם עומד לידו מצניע הפתיתים, שיכול לשואלו בכל רגע.

ואמנם אגב מה שמבערם מהבית שהולך ומחפש החמץ ברחבי הבית, היא גופא הבדיקה.

לצאת ידי חובה בשטיפת הרצפה

שאלה: מצוי בבתים רבים שבתחילת הלילה עסוקים בשטיפת הבית, האם יכול להחשיב זאת כתחילת הבדיקה, שהרי מדינא יש להזדרז ולבדוק בתחילת הלילה.

תשובת מורינו הגאב"ד שליט"א: השטיפה היא הבדיקה, ויכול להמשיך השטיפה בתחילת ליל י"ד, ובזה מקיים תקנת חז"ל אור לי"ד בודקין את החמץ.

ברכה על שטיפת הרצפות

שאלה: האם ניקוי הכיסים והרצפות נחשב כבדיקה ממש, או שעל ידי כך נפטר מבדיקה כמקום שאין מכניסים בו חמץ.

תשובת מורינו הגאב"ד שליט"א: השטיפה עצמה היא בדיקה.

שאלה: האם יוכל לברך על שטיפה זו כבדיקה, כגון שאין לו אלא לבדוק הכיסים וקודם שממשמש בידיו, יוכל לברך על ביעור חמץ.

תשובה: כשאין לו פתיתים להצניע, יוכל לברך קודם השטיפה.

שטיפה ע"י נכרי

אכן מי שסומך על השטיפה לפטור מבדיקה, יש לו להחמיר שלא לעשות השטיפה על ידי נכרי, שהרי לא יכול לבדוק את החמץ תחתיו ואינו נאמן לומר שהמקום נקי.

ומה שכתב השערי תשובה (תל"ד) "לכן מקילין המוני עם לבדוק דרך העברה בעלמא, לפי שמתחילה רוחצין ומנקין הכל היטב. ואפילו רוחצין ומנקין על ידי נכרי מסתברא דנאמנים, דאנקיותא קפדי ולא מרעי נפשייהו", שמעתי מרבינו זיע"א כי הנאמנות במקרה זה היא דווקא כשהישראל נכנס ויוצא, ואימתו עליו.

כזית בפתיתים

שאלה: להאמור שאין חיוב בדיקה במקום שנשטף היטב ומברך על חיפוש הפתיתים, האם צריך להקפיד שיהיה כזית בכל אחד מן הפתיתים, לצאת ידי הסוברים שאין חיוב בדיקה בפחות מכזית.

תשובת מורינו הגאב"ד שליט"א: אינו חובה, כיון שלא פלוג רבנן. וכשהבית אינו בדוק, חייבו חכמים לבדוק אע"פ שיודע שאין בו כזית חמץ.

אכן במקום שנשטף היטב והגיעו לכל מקום במשמוש היד, ישתדל שיהא לכל הפחות באחד מהפתיתים כזית.

שאלה: לכאורה אם בצירוף כל הפתיתים יחד ישנו כזית, די בזה וכבר חייב לבערם, כנפסק בשו"ע (תמ"ב, ח) שחייב לבער שני חצאי כזית הנמצאים בבית אחד, מחשש שיחברם לאחד, ונמצא כזית שלם.

תשובה: דין זה לא שייך בפירורים יבשים אלא רק בבצק, כמבואר בשער הציון בשם המהרי"ל (ת"ס, ט"ז). וכן הוכיח החזו"א (קכ"ב, ח) מביאור הגר"א שבפירורים לא חוששים שיקבצם.

לא מצא כל הפתיתים

שאלה: הצניע עשרה פתיתים ומצא רק תשעה, ובאותו שאבד אין כזית. האם חייב לחזור ולבדוק עד שימצא את העשירי.

תשובת מורינו הגאב"ד שליט"א: כל מה שצריך לחזר אחריו (תל"ט, ג) הוא דווקא כשיש חיוב לבער, אך בפחות מכזית שאין חיוב לבער, אינו חיוב כל כך להתאמץ ולחזר אחריו, כיון שבאיסור "בל יראה" אין אומרים חצי שיעור אסור מן התורה כמבואר בשאגת אריה.

לתשובות נוספות בהלכות הפסח

הפוסט שו"ת בהלכות בדיקת חמץ הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

והנה כבר כתבנו בכמה מקומות בספרי הדל אהל יעקב אם בכלל יש להכשיר ולערות מים חמים על גבי טבעות של כל השנה, והבאנו שיש נוהגים לערות על זה מים חמים מחשש, אבל מעיקר הדין מספיק לשטוף אותם ודיו בכך.

ובנידון דידן יש לצדד להקל מכמה טעמים:

א) יש להסתפק בכלל אם נכנס פירור של חמץ, שלכאורה לא נכנס כי מה שמוצאים בתוך הסדק של הטבעת היה נראה כחתיכה [אע"פ שמחמירים בדרך כלל בספק משהו]. ואת"ל שנגע הרי זה ספק בכלל אם החמץ נותן טעם ואין לחשוש לחוזר וניעור. ב) מה דקיימא לן (סימן תמ"ז סעיף ד') בשו"ע שם פסק שאם נתערב החמץ קודם הפסח ונתבטל בששים, אינו חוזר וניעור בפסח לאסור במשהו, ויש חולקים והרמ"א כתב ונוהגין כסברא ראשונה בכל תערובות שהוא לח בלח, ובמשנה ברורה שם ושאר אחרונים נראה שחששו לכל תערובות ובפרט אם חזר ואפו את התבשיל בפסח עצמו. אולם כל זה היינו בחמץ שנתערב לפני פסח והוא ראוי לאכילה, אבל בכגון חמץ נוקשה או חמץ שנותן טעם לפגם אינו חוזר וניעור, כ"כ בביאור הלכה ד"ה ונתבטל שהסתפק בזה, מיהו בשער הציון (סימן תמ"ז ס"ק קנ"ב) כתב שאם נתערב קודם הפסח ונותן טעם לפגם קודם פסח מותר לא אמרינן שחוזר וניעור. וכן פסק המקור חיים לבעל החוות יאיר. ולפי זה פשוט שאת"ל שכן יצא מהטבעת פירור לכאורה אותו פירור הוי או כנוקשה בפשטות טעם לפגם, בסיבה פשוטה ששוטפים כלים עם סבון ודברים שפוגמים מאכלים [בפרט לפני פסח שמנקים הרבה עם כל מיני חומרים חריפים], ולכן אין לחוש בכלל לחוזר וניעור בכה"ג אפילו אם ודאי נפל לתוך התערובות. ג).

עוד ניתן לצרף כאן מה ששמעתי ממורינו הגאב"ד רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א, ששמע ממרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאע"פ שקיימא לן שחמץ אוסר במשהו ואינו בטל אפילו באלף, מ"מ יש בשיעור של האלף גבול, ואם יש כנגדו כמה אלפים שפיר בטיל.

וכל זה לפני פסח, ובתוך פסח אם ראו לכלוך שאולי הוי בצק בתוך הטבעת והכינה עם הידים תבשלים וכדומה באמצע הפסח, כיון שהוא ספק משהו באמצע פסח יש להחמיר, מיהו אם הטבעת היתה נקייה וכל החשש ששכחה להכשיר את הטבעת לפני פסח, נוהגין להורות להקל בזה אפילו באמצע פסח, וכ"כ בשו"ת שבט הקהתי חלק ו' (עמוד ק') עם כמה צדדים להקל.

העולה לדינא: נראה להקל ולאכול את המאכלים בפסח. ואם אירע באמצע פסח יש להחמיר ולא לאכול מהם, אולם אם הטבעת היתה נקייה אפילו אם אירע באמצע פסח מותר הכל באכילה. וכך הסכים עמי מורינו הגאב"ד דבית הוראה הכללי שליט"א.

הפוסט ענדה טבעת להכנת חמץ ומזון לפסח הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

שאלה: האם אמא מצווה לספר לבנה מדין "והגדת לבנך".

תשובת מורינו הגאב"ד רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א: "והגדת לבנך" זהו חלק ממצות הסיפור, שכל אחד ואחד חייב בעצמו. ולמרות שהוא מצות עשה שהזמן גרמא, חייבת במצווה זו כחיוב שאר מצוות הלילה, כדברי השלחן ערוך (תע"ב, י"ד), משום שאף הן היו באותו הנס.

שאלה: לכאורה ניתן לחייבן בסיפור מחמת חיובן באכילת מצה, והרי אמרה תורה "בעבור זה".

תשובה: לימוד זה הוא רק בכדי להורות על הזמן שבו חייבים באכילת המצה, ואינו מלמד שכל החייב במצה חייב בסיפור (וכדברי המנחת חינוך סוף כ"א).

חיוב האב גדול מחיוב האם

שאלה: בן להורים גרושים. האב טוען שעליו מוטל חיוב "והגדת לבנך" יותר מהאם.

תשובת מורינו הגאב"ד רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א: בוודאי יש צדק בטענת האב, שזו מצוותו. ומה שאשה מצווה לספר לבנה, מכל מקום בוודאי עיקר החיוב הוא על האב. ולכן כשהאפשרות היא שהאב יספר או האם, האב עדיף.

בית בנו או בית בתו

שאלה: אב שיש לו אפשרות לנסוע לליל הסדר לבית בנו או לבית בתו.

תשובת מורינו הגאב"ד רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א: יעדיף את בית בנו ויספר לבנו, כפשטות לשון הפסוק "למען תספר באזני בנך ובן בנך". ואומנם אינו פטור מלספר לבת, אך עיקר חיובו הוא כלפי הבן. וכשאינו יכול לקיים שניהם, יעדיף את הבן.

כשבנו אינו מחויב ביו"ט שני 

שאלה: אב השומר יו"ט שני הנמצא בארץ אצל בנו המתגורר כאן ואינו שומר יו"ט שני. היכן עדיף שיחגוג את ליל הסדר ביום טוב השני, האם בקרב חבריו השומרים אף הם יו"ט שני, או בבית הבן.

תשובת מורינו הגאב"ד רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א: ישתדל לעשות הסדר בבית הבן ולספר לו ביציאת מצרים. ולמרות שאצל הבן אין זה יום טוב, בכל זאת חיוב האב הוא לספר לבן, וככל בן קטן שאינו חייב בעצמו בדיני הסדר, אך אביו חייב לספר לו בניסים.

סיפור לבן חכם וגדול

שאלה: האם יש גבול לגיל הבן, כגון בן בגיל ארבעים, האם חייב במצות "והגדת" כלפיו.

תשובת מורינו הגאב"ד רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א: אין הבדל בגיל, "ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה כולה, מצווה עלינו לספר".

מי קודם – הבן או הנכד

שאלה: כשיושבים לפניו בן ונכד, מי מהם קודם לשאול "מה נשתנה".

תשובת מורינו הגאב"ד רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א: הבן קודם, מאחר וחיובו קודם כנאמר "תספר באזני בנך, ובן בנך".

שאלה: האם כאשר בנו גדול וחכם, ואילו נכדו קטן יהא הדין שונה.

תשובה: יש קדימה לספר לנכד שאינו בקי כל כך בפרטי סיפורי הנסים.

לתשובות נוספות בהלכות הפסח

הפוסט והגדת לבנך: סיפור יציאת מצרים – שו"ת הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

לתשובות נוספות בהלכות הפסח

הפוסט עישון סיגריות בפסח הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

לגבי הפוסקים מעדות המזרח: בשו"ת אור לציון חלק ג' (פרק י' שאלה ד') פסק לגבי פלטה חשמלית שאין להשתמש בהם בפסח אלא אם יכסם לאחר ניקויים בנייר כסף חזק שאינו עלול להקרע. ובספר חזון עובדיה הל' פסח (עמוד קל"ח) פסק לגבי פלטה חשמלית דדי שיערב עליה מים רותחים מכלי ראשון, לאחר שינקה היטב מכל חשש חמץ בעין.

ובספר חקת הפסח כתב דאף שהאור לציון ושו"ת יביע אומר כתבו להקל להכשיר פלטה ויש שכתבו אפילו על ידי עירוי רותחין, מ"מ נראה שאין זה שייך בזמנינו, כי הפלטה בזמנם היתה צרה וקטנה ושימשה להנחת סירים בלבד, ומשום כך פשוט שמועיל בליבון קל, אבל בזמנינו שיש הרבה שמחממים לחם ופיתות וכדומה נמצא שהרי היא כתבנית אפיה וחייבת בליבון חמור, וזה אי אפשר לעשות, אשר ע"כ יש להציע לעטוף הפלטה בנייר אלומיניום עבה, כמו כן להשתדל לא להניח מאכלים על הפלטה, רק סירים, ויש לצרף לכן שכאשר הפלטה נדלקת הוי כליבון קל, ובצירוף כל אלו נראה דאפשר להשתמש בפלטת חמץ בפסח.

לשאלות ותשובות נוספות בהלכות הפסח מרבני בית ההוראה 

הפוסט הכשרת פלטה חשמלית לפסח הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

אך שמעתי פיתרון ממו"ר הגריש"א: שיוכל האבל להשתתף האבל בסיום על מסכת מועד קטן המותרת ללימוד לאבל, וכן יוכל להשתתף בסיום על כל מסכת אחרת לאחר חצות היום, שאז כבר ממילא יקום מאבלותו ומותר בתלמוד תורה.

הפוסט אָבֵל בכור בסיום מסכת הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.