א. הקונה כלי וממלא אותו בממתקים או שקנה כלי שכבר מילאו אותו עם ממתקים אוכל וכדומה לצורך משלוח מנות לחברו, נחלקו גדולי הפוסקים אם הנותן חייב לטבול את הכלי לפני הנתינה או לפני שממלא את האוכל על הצלחת. יש אומרים שמי שממלא הכלי מתחילה נחשב כבר אצלו כשימוש של כלי סעודה שחייב בטבילה, וחייב לטבול את הכלי. ויש אומרים שאין זה נחשב כשימוש של הכלי אלא כדבר שמעביר את האוכל ולא שימוש ממש וממילא אין לטבול את הכלי רק המקבל המשלוח מנות חייב לטבול את הכלי, נלענ"ד כדעות אלו שהמקבל טובל את הכלי.

ב. לפי הפוסקים שנקטו שאין לטבול את הכלי אלא המקבל, נחלקו הפוסקים אם חייבים לטבול בלי ברכה את הכלי אחרי שכבר טבל אותו הנותן.

ג. לפי הפוסקים הנ"ל שנקטו שאין לנותן לטבול את הכלי מקודם, נראה שמותר להמקבל לאכול ישר מהכלי לפני שטובל אותו עד שגומר את התכולה לגמרי כמו שנהגים רוב הפוסקים לשתות ולאכול מבקבוק שעשוי מזכוכית וכדומה שלא טובלים את הבקבוק לפני השימוש הראשון.

ד. בעל חנות של ממתקים וכדומה לא צריך לטבול את הכלים שממלא אותם עם ממתקים למכירה.

ה. לפוסקים הנ"ל שכן מחייבים את הנותן לטבול את הכלי, יש לעיין אם ממלאים את הכלי עם אוכל שבתוך שקיות ועטיפות וכדומה האם גם הנותן צריך לטבול את הכלי בכה"ג.

ו. מי שרוצה למנוע ממח' גדולה בין הפוסקים ישנם כמה עצות, יש אומרים שיכול לזכות לחבירו על ידי אחר את הכלי ואז לטבול אותו, או לבקש מהמקבל רשות לטבול את הכלי לפני ששולח לו. או שהנותן ישתמש שימוש אמיתי אפילו פעם א' שאז הוי כשלו וחייב בטבילה ויכול לטבול אז עם ברכה.

ח. נחלקו הפוסקים אם אחד נותן כלי לחבירו במתנה אם מותר לו לטבול את הכלי לפני כן, ואם עבר וטבל האם המקבל צריך לטבול את הכלי פעם שנית.

ט. נראה שהורים הרוצים לעזור לזוג צעיר עם הרבה כלים לפני החתונה יכולים לטבול אותם אפילו בלי ידיעתם.

 

כבר כתבו האחרונים שאם מפרקים את הכלי שחייב בטבילה וכעת אי אפשר להשתמש בו ואח"כ מתקנים אותו על ידי ישראל, הכלי פטור מטבילה, כיון שנחשב ככלי חדש. ולעניין כלים חשמליים קבלנו מגדולי ההוראה ובראשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שחייבים לעשות קלקול בכלי חשמלי שאי אפשר לתקנו אלא אומן ישראל ואז נחשב כתיקון כלי על ידי ישראל שפוטר מטבילה.

ולעניין נידון דידן שהוא לא פירק את כל הכלי אלא רק גרם שאי אפשר להשתמש בכלי והחליף את החוט, אין זה נחשב כמעשה תיקון על ידי ישראל ועדיין יהיה חייב לטבול את הכלי. וראה בספר בספר טבילת כלים (פרק י"א סעיף נ"א) שהביא מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל שאם הוא מפרק את התקע או הכבל לא מתבטל מלהיות כלי ועדיין חייב בטבילה, וטעם הדבר כי בכה"ג אינם חשובים כחלק מגוף הכלי, אולם חוטי חשמל בתוך הכלי שפיר נחשב כגוף הכלי. וכן ראיתי בספר חוט שני הל' טבילת כלים (עמוד מ"ד) שלא סגי לבטל מערכת החשמל מן הכלי באופן שאינו ראוי לשימוש, אף אם רק אומן יוכל לחזור ולתקנו, אלא בעינן קלקול בגוף הכלי.

העולה לדינא: ישראל שהחליף חוט חשמל מכלי חשמל שהיה חייב בטבילה, עדיין חייב בטבילה ולא נחשב כתיקון על ידי ישראל.