ויסוד היתר הנ"ל משום דאיירינן הכא בקטנים שלא הגיעו לגיל חינוך, כי הרי בגיל חינוך כבר מבינים את ענין האבילות וצריכים להחמיר, ראה בשו"ת אגרות משה חלק ד' או"ח (סימן כ"א אות ד'). וראה עוד בשו"ת רבבות אפרים חלק ב' (סימן קנ"ה אות ב') מה שכתב להקל בקטנים ללמוד מוזיקה בימי בין המצרים, כי זה לימוד ולא הנאה, הרי רואים שוב את הענין שמה שמדליקים את השירים לצורך אחד מאשר צורך של הנאה מקילים ובפרט לקטנים שלא הגיעו לחינוך. וראה עוד בספר אמת ליעקב (סימן תקנ"א) דעת הגר"י קמינצקי זצ"ל אודות קייטנות לילדים קטנים שבמסגרת הפעילויות יש צורך לשמוע מוזיקה ובלי זה יהיה קשה לנהל את הפעילויות דיש להקל להם, והביא ראיה לזה ממה שכתב באו"ח (סימן תק"ס מ"ב ס"ק י"ג) דמותר להשמיע זמרה של מושכי הספינות או מושכי הבקרים שאינו אלא לזרזם במלאכתם.

וכן נראה הסכמת הפוסקים להקל בזה ובפרט בנידון דידן שרוצים להרגיע אותם או לתת להם משהו שיעזור להם להתרכז. ושוב ראיתי בספר ירושלים במועדיה הלכות בין המצרים למרן הגר"א נבנצל שליט"א (עמוד קצ"ב) שהורה לדינא שמותר להשמיע שירים לילדים שלא הגיעו לחינוך בימי בין המצרים, וראה עוד כעין סברא הנ"ל בספר הליכות בת ישראל (פרק כ"ד הערה י"ד) אודות ימי הספירה שהביא ממורי הוראה שליט"א שאין בשירה ובריקוד בכיתה בבית ספר וכדומה משום הנאה בעלמא, אלא הינם לצורך מיוחד, ומכיון שהמדובר בבנות קטנות ובצנעה, יש להקל. כמו כן בעת הצורך מותר לשלב קלטת עם שירים לצורך לימוד, עי' שם. וראה עוד בשו"ת חיי הלוי חלק י' (סימן ע"ג אות ז').

הא חזינן מכל הנ"ל שמורין להקל לגננת להדליק שירים עבור קטנים פחות מגיל חינוך בימי בין המצרים.

הפוסט הפעלת מוזיקה בגן ילדים בספירת העומר הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

הפוסט העובד מדליק שירים בביתו בבין המצרים הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

הרי מצאנו שנחלקו בזה הפוסקים אף בנידון דידן, וכיון שנידון דידן כבר דחו את החתונה ואי אפשר לגרום לזוג להמתין עוד ג' שבועות כדי לחשוש למחמירים, ומכל מקום הדעה שהחמירה בזה היא מרן בעל שבט הלוי זצ"ל בשו"ת שבט הלוי חלק ג' סוף (סימן קנ"ז) שכתב דאסור לעשות ריקודין ומחולות בכה"ג ורק התיר שירה בפה ושירי מצוה עי' שם. אמנם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל פסק להקל בזה שמותר להמשיך את הריקודים ותזמורת בלילה אם התחילו לפני השקיעה. וראיתי בספרו של מורינו גאב״ד בית ההוראה הכללי הגרב"צ הכהן קוק שליט"א ציוני הלכה – נישואין (עמוד קמ"ח-ק"נ) שמרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל הורה שבליל י"ז בתמוז אסור לעשות נישואין, אבל אם עשו החופה מבעוד יום בט"ז בתמוז, מדינא מותר לעשות שמחת הנשואין בלילה. ומ"מ אם אפשר עדיף לקבוע תאריך אחר, ואם קשה למצוא אולם בתאריך אחר, מותר. וכן בשו"ת משנה הלכות חלק ו' (סימן ק"ט) נשאל בזה וכתב תשובה להקל והביא שהשואל כתב לו ששמע שמרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל כבר פסק בזה לקולא, ונראה לי שלפי החשבון שלו בתשובה בכה"ג מאוד מסתבר שיתיר אם במקום הנ"ל שנחלקו הראשונים היקל בעת הצורך כ"ש בכה"ג שלא דנו בזה ראשונים הוא פסק להקל עי' שם. ואח"כ ראיתי בהדיא בשו"ת רבבות אפרים חלק א' סוף (סימן שע"ה) ששאל להגר"מ פיינשטיין זצ"ל אם מותר לקבוע חתונה בליל י"ז בתמוז בעת הצורך, וענה לו שיקבע החתונה לפני השקיעה שיהיה בט"ז תמוז. ועוד ניתן לחזק את הוראת המקילים בכה"ג דאף בעל שבט הלוי זצ"ל שכתב בהדיא להחמיר, למעשה בספר מבית לוי הל' מועדים (עמוד שס"ח) פסק שאם עשו החופה בערב י"ז בתמוז וגמרו הז' ברכות שבחופה מבעוד יום אפשר דיש להקל לעשות סעודה וריקודין, אבל אין להקל לעשות כן לכתחילה.

העולה לדינא: מי שצריך לעשות חתונה בליל י"ז בתמוז מותר להתחיל לפני השקיעה עם שירה וריקודים ולהמשיך אל תוך הלילה, ואפילו אם אין צורך גדול לעשות את החתונה דוקא באותו יום מ"מ המיקל בזה יש לו הרבה על מי לסמוך.

הפוסט חתונה שהחלה לפני השקיעה בליל י"ז בתמוז הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.