כמבואר בפסחים (נו, א) "אמרי רבנן משה רבינו לא אמרו ויעקב אמרו… התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי" וביאר הצל"ח שכיון שלא אמרו משה, אם אומרו באמצע קריאת שמע נחשב להפסק. ומחמת כן מלמד זכות על אלו שחוץ מקריאת שמע אומרים אותו בקול. אכן דבריו צריכים ביאור שהרי אף אם אומרו בלחש נחשב כהפסק. והגהות חכמת שלמה (או"ח סא, יג) הקשה לדברי הצל"ח מאי שנא יום כיפור שאומרם בקול רם.

ומחמת כן ביאר רבינו זצללה"ה  שמשה לא אמרו מחמת שכביכול לא היתה לו השגה גבוהה לומר זאת, ורק יעקב אמרו, שהרי אם לא כן, מה חיסרון בזה שמשה לא אמרו, והלא זה לא הפסוק היחיד שמשה לא אמר ואנו אומרים.

נראה כי לכך הביא הטור (תריט) טעם אחר לאמירתו בלחש "כשעלה משה למרום שמע את מלאכי השרת שהיו מקלסין לקב"ה ואומרים בשכמל"ו והורידו משה לישראל. משל למה הדבר דומה למי שגנב חפץ נאה מפלטרין של מלך, ונתנו לאשתו ואמר לה אל תתקשטי בו אלא בצנעה בתוך ביתך. ולכן בכל השנה אומרים אותו בלחש, וביום כיפור אומרים אותו בקול לפי שאנו כמלאכים". ותמה הפרישה (סא) מדוע הביא טעם אחר מהמבואר בגמרא שמשה לא אמרו. אכן להאמור הכל הוא טעם אחד, שמשה לא אמרו מפני שלא החזיק עצמו בדרגה גבוהה כל-כך כמלאכים (פניני תפילה עד).

הפוסט 'ברוך שם' ב'אנא בכוח' – בלחש או בקול? הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

בין הזמנים אב תשפ"א (178)

הפוסט ברכת 'הגומל' ותפילה בבגד ים | גיליון בין הזמנים הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

קריאת ספר דברים – רק אם מבין מה שלומד, בלא להבין אין בזה שום מעלה. חובה ללמוד ולהבין. אם מבין מה שלומד, עדיף זה מאמירת תהילים. שהרי תלמוד תורה כנגד כולם. 

הפוסט האם יש עניין לקרוא ספר דברים הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

וביאר שהפשרות הנצרכות לזה הן:

א] קריאת שמע כמבואר בשלחן ערוך (רלה, א) שאם קראה קודם צאת הכוכבים יש לחזור ולקוראה אחר כך, וביאר במשנה ברורה שהוא מעיקר הדין ולא כחומרא.

ב] זאת ועוד תפילת ערבית אינה בזמן, ומה שנפסק בשלחן ערוך (רלג, א) "דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד" ביאר שם שהוא כשיעשה לעולם כאחד מהם, ולא ביום אחד יתפלל מנחה וביום אחר ערבית אחר פלג, וכל שכן באותו יום.

ג] וכן הקידוש נעשה קודם זמנו כמבואר בטור (הובא במג"א רסז, א) בשם הרי"ץ גיאות "כיון שנהגו כל ישראל כרבנן שאין מתפללין ערבית אלא משחשכה, אין לקדש אלא בכניסת היום".

ד] אף הסעודה נעשית קודם זמנה, כמבואר במשנה ברורה (רסז, ה) שלכתחילה יש לאכול את שלוש הסעודות ביום השבת עצמו.

אכן, כל האמור בארץ הקודש, אך בחוץ לארץ נהוג מקדמת דנא גם בקרב בני אשכנז להתפלל מפלג המנחה (רלג, א בהג"ה) מפני שצאת הכוכבים מאוחר מאד הקילו בזה, משא"כ כאן שאינו כל כך מאוחר. אמנם גם שם אף שאין בזה שינוי מנהג יש מקום להדר בזה וכפי שנהג הגר"א (כמובא בביאור הלכה רלה).

ובארצות הברית שצאת הכוכבים כבארץ ישראל הורה ונהג מרן הגר"מ פיינשטיין שמהראוי לא להתפלל אף בליל שבת מבעוד יום (עדות תלמידו הגאון רבי שמחה בונים כהן רב קהל עטרת ישעיה ליקווד).

הפוסט הילדים עייפים בליל שבת. להתפלל בפלג המנחה? הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

הפוסט מה צריך להספיק לפני סוף זמן קריאת שמע? הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

מאז ביקשת להנהיג בבית הכנסת אצלכם אמירת אב הרחמים בשבת חנוכה, אין לי מנוחה. כבודם של חיילינו הנהרגים על קידוש ה' להצלת ישראל מיד צר הי"ד נכבד מאד בעיני, לבי לבי על חלליהם, מרבים אנחנו בתפילה ותחנונים עליהם אף ביום השבת כשו"ע (או"ח רפ"ח, ט. תקע"ו, י"ג), אך חמור מאד לשנות מנהג, ובפרט מנהג בית הכנסת המקודש.

ומה גם שמנהג זה המפורש בשו"ע (רפד, ז) וכל שכן בשבת זו דאיכא תרתי לטיבותא חנוכה ושבת מברכים. ואין דומה כלל לימי הספירה – כפי שדיברנו – שהטעם בהם משום שבאותו זמן היו הגזירות שעליהן ניתקן אב הרחמים כמבואר במ"ב (שם י"ח). בית הכנסת שלכם קיים כבר עשרות בשנים וגם במלחמות בהם נהרגו ונשפך דמם של חיילים רבים הי"ד, ומעולם לא שינו לומר אב הרחמים בזמנים שנהגו שלא לומר, כגון במלחמת יום כיפור ועוד.

בעניין אבינו מלכנו בשבת בעת צרה, תלוי בב' הטעמים שכתב המג"א (תקפד, ג).

אם רצונכם דווקא בתפילת 'אב הרחמים' ניתן לאמרה בסיום התפילה, יחד עם פרקי התהילים ובקשת 'אחינו כל בית ישראל', שבזה אין שינוי מנהג, אלא בקשה ותחינה.

כל שינוי, אף אם נראה לנו טעם הגון לכך, לא לנו להחליט מול מנהגן של ראשונים כמלאכים. לעולם לא נדע מה אוצרים בתוכם מנהגי ישראל. משל לגל אגוזים, כשאתה שומט אגוז אחד מתמוטט כל הגל, כך מנהגי ישראל כששומטים אחד מהם מסוכן כל המצב להתמוטט.

במהרה בקרוב בימינו ינקום דם עבדיו השפוך, ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים.

המתפלל לשגשוג הקהילה הקדושה ומברכך בברכת כהנים באהבה

בן ציון הכהן קוק

הפוסט אב הרחמים בשבת ר"ח בימי המלחמה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

הפוסט ברכת כהנים בבית האבל הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

בהלכה (שו"ע או"ח ק"ד, ג-ד) נאמרו בזה חילוקים עד כמה הסכנה ממשית. אולם כבר כתבתי בספר 'שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות' (עמ' של"א) מה ששמעתי ממו״ר זצ״ל שכיון שיש בהלה גדולה, הרי שדעתו מוטרדת ומפריעה את תפלתו, מותר לו להפסיק.

מעתה הרי כשיש אזעקה בוודאי דעתו מוטרדת, ומותר לו להפסיק ולרוץ למרחב המוגן. זאת בנוסף לחובת 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם', דחמירא סכנתא מאיסורא.

מנאי המצפה לישועת ה׳ עם כל אחינו בית ישראל.

הפוסט אזעקה באמצע תפילת שמונה עשרה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

ואומנם שמעתי מרבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שאם לאחר הוספת השם נראתה הטבה משמעותית במצבו בניגוד לתחזיות הרופאים, אף אם לבסוף מת באותו חולי, יש להזכירו גם בשם הנוסף.

הפוסט הזכרת שם שהתווסף לחולה שנפטר הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

וראוי לבדוק קודם הטיסה על-פי לוחות מיוחדים המחשבים את זמני התפילות לפי מסלול הטיסה.

הפוסט זמני היום הקובעים בטיסה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.