ארכיון שמיטה - בית הוראה הכללי ירושלים https://beithorah.co.il/bh-tags/שמיטה/ בראשות מו"ר הגאב"ד הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט''א Thu, 21 Oct 2021 17:58:55 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.4.5 https://beithorah.co.il/wp-content/uploads/2020/03/cropped-f-32x32.png ארכיון שמיטה - בית הוראה הכללי ירושלים https://beithorah.co.il/bh-tags/שמיטה/ 32 32 תעודת כשרות לפרחים בשמיטה? https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%aa%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%98%d7%94/ Thu, 21 Oct 2021 17:55:55 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%aa%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%90-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-2/ מעיקר הדין בפרחי נוי אין קדושת שביעית (מרן הגרי"ש אלישיב) משום ש"אין הנאתן וביעורן שווה" (סוכה מ, א), ולכן אין בעיה בקניית הפרחים הללו. אמנם היו פעמים שחשש להחמיר ולנהוג בהם בקדושת שביעית משום שהשימוש בהם הוא ההנאה מיופיים, וכיון שבמשך הזמן הפרח מתייבש ומתכלה, נמצא שהנאתם וביעורם שווה. וכיון שיש בהם קדושת שביעית אסור לסחור בהם וצריך לסדר בהם […]

הפוסט תעודת כשרות לפרחים בשמיטה? הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
מעיקר הדין בפרחי נוי אין קדושת שביעית (מרן הגרי"ש אלישיב) משום ש"אין הנאתן וביעורן שווה" (סוכה מ, א), ולכן אין בעיה בקניית הפרחים הללו. אמנם היו פעמים שחשש להחמיר ולנהוג בהם בקדושת שביעית משום שהשימוש בהם הוא ההנאה מיופיים, וכיון שבמשך הזמן הפרח מתייבש ומתכלה, נמצא שהנאתם וביעורם שווה. וכיון שיש בהם קדושת שביעית אסור לסחור בהם וצריך לסדר בהם אוצר בית דין.

יש להוסיף:

א] פרחים שניטעו בשמיטה חייב לעקרם כמבואר ברמב"ם (שמיטה ויובל א, יב) "אילן שנטעו בשביעית יעקור" ובכלל זה שלא ליהנות ממנו כל עיקר, ולכן אין ליהנות מפרחים שניטעו בשביעית (מרן הגרי"ש אלישיב).

ב] בתקופה זו של תחילת שנת השמיטה עדיין אין בחנויות פרחים שניטעו בשביעית, אך פרחים רבים מגיעים לחנויות ממשתלות בהם לא שומרים שביעית, לאחר שנעשו בהם מלאכות האסורות. וכמובן שבעל המשתלה לא הפקירם. ותלוי בהנ"ל שאם יש בהם קדושת שביעית הרי שהפרחים אסורים משום איסור 'שמור'  שנחלקו בזה הראשונים, ובירושלים נהגו בזה כאיסור גמור. אמנם בשם החזון איש כתב בדרך אמונה (ד, ציוני ההלכה קפז) להתיר לצורך.

אכן ביאר רבינו זצ"ל כי דווקא לצורך אכילה התיר החזו"א, משא"כ מטרת יופי לא נידונת כצורך, ולכן אף לדעת החזון איש אסור להשתמש בהם כיון שלא הפקירם. אך אם אין בהם קדושת שביעית לא חייב להפקיר ולא נאסרו ועל כן מעיקר הדין אפשר להתיר ולקנותם.

ג] אמנם החמור מכל שהקונה ממשתלות אלו מחזק ידי עוברי עבירה כשרואים שומר מצוות הרוכש מהם בלא שאכפת לו שנעשה איסור במשתלות אלו. אך אם קיבלם במתנה וכיו"ב מותר להשתמש בהם ולקשט בהם את שולחנו.

 

הפוסט תעודת כשרות לפרחים בשמיטה? הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
השכן בבניין המשותף לא שומר שמיטה https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%9f-%d7%91%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a3-%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%98%d7%94/ Wed, 06 Oct 2021 15:41:14 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%9e%d7%a6%d7%98%d7%a2%d7%a8-%d7%9e%d7%94%d7%a9%d7%a8%d7%91-%d7%a4%d7%98%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%94-copy/ הגר בבית משותף עם שכנים גויים או יהודים מחללי שבת ר"ל, ובשבת השכנים עולים ויורדים במעלית, מדליקים אור בחדר מדרגות או עובדים בגינה המשותפת וכיו"ב, אין איסור על השכן השומר שבת. משום שאין אדם מצווה בשבת אלא שלא יעשה הוא מלאכה אך אינו מצווה על שביתת כליו ולא על שביתת קרקעותיו (שבת ח"י, א). בשביעית נאמר […]

הפוסט השכן בבניין המשותף לא שומר שמיטה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
הגר בבית משותף עם שכנים גויים או יהודים מחללי שבת ר"ל, ובשבת השכנים עולים ויורדים במעלית, מדליקים אור בחדר מדרגות או עובדים בגינה המשותפת וכיו"ב, אין איסור על השכן השומר שבת. משום שאין אדם מצווה בשבת אלא שלא יעשה הוא מלאכה אך אינו מצווה על שביתת כליו ולא על שביתת קרקעותיו (שבת ח"י, א).

בשביעית נאמר "ושבתה הארץ" ונחלקו הראשונים האם אדם מצווה על שביתת שדהו כלומר אע"פ שהוא אינו עושה המלאכה אך אין אדמתו שובתת אף שזה בעל כרחך אך הרי עובדים בשדהו ובדרך אמונה (שמיטה א', א') הביא כל הדיעות בזה. ומעתה המתגורר בבניין עם גויים או שכנים שאינם שומרי שביעית המבקשים לעשות מלאכות האסורות בשמיטה בגינה המשותפת, וכמו כן המשכיר בית עם גינה לגוי או למי שאינו שומר שביעית הרי שלדעת הראשונים שמצווה על שביתת שדהו, חייב למנוע מהם כדי שלא יעבור על חיוב שביתת שדהו. ואם אין מסכימים לשמוע בקולו כתב רבינו מרן הגריש"א "שיעשה כל טצדקי לפרק את השותפות עם היהודים הנ"ל ויקח לו את חלקו ועי"ז לא יגרום שהיהודים יעבדו בשביעית בחלק שלו ואף גם יעבור על שביתת שדהו בשביעית. אך במקרה ואין בידו או שאינו רוצה לפרק השותפות הרי בודאי שהדרך המוציאתו מידי עברה היא לכל הפחות להפקיר את חלקו. ובזה ינצל עכ"פ בדיעבד מאיסור שביתת שדהו". ומדמה זאת להלכה הפסוקה בשו"ע (או"ח רמ"ה, ג') כשהשאיל או השכיר בהמתו לנכרי והתנה עמו להחזירה לו קודם השבת, ועיכבה הנכרי בעל כרחו "יפקירנה כדי שינצל מאיסור דאורייתא של שביתת בהמתו". וכך בשמיטה יפקיר את חלקו בחצר כדי שלא לעבור באיסור שביתת שדהו. ויפקיר בפני שלשה מאוהביו שיודע בהם שלא יבואו לזכות בה.

והנה יש החוששים להפקיר חלקם בחצר המשותפת משום שכתב השער המשפט (ריש סי' ער"ה) ששותף המפקיר חלקו זוכים בו שאר השותפים מאיליהם ולדבריו הרי כשיפקיר את חלקו בגינה המשותפת יזכו בזה שאר השכנים ואם בעתיד יבנו בגינה בנייה משותפת (תמ"א וכיו"ב) לא תהיה לו זכות שהרי זכו השכנים בחלקו.

אמנם שמעתי מרבינו הגרי"ש אלישיב שלדינא אין הלכה כדבריו וכל עוד לא עשה השותף השני קנין בחלק המופקר לא זכה בו, וכל הרוצה יכול לזכות בו.

אכן אף לחוששים לדבריו מציע רבינו שיעשה שיור בהפקר ויאמר שמפקיר חלקו בשדה רק לכל מי שיעשה מעשה קניין, לא למי שבא לזכות מאיליו. ואין בזה חסרון בהפקר שהרי הפקיר לכל הבא לזכות. וכשם שלב"ש הפקר לעניים ולא לעשירים הוי הפקר, ולרבי יוחנן הפקר לישראל ולא לנכרי הוי הפקר הרי שכשמשייר בהפקר אין בזה חיסרון בהפקר. ואף שאין הלכה כמותם ולא הוי הפקר עד שיפקיר לכל, לעניים ולעשירים לישראל ולנכרי. משא"כ כאן הרי מפקיר לכל, שהרי כל אחד יכול לעשות מעשה קניין ולזכות. 

 

הפוסט השכן בבניין המשותף לא שומר שמיטה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
פרוזבול בערב שביעית – להורדת הטופס https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%96%d7%91%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%a2%d7%a8%d7%91-%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%aa/ Sun, 05 Sep 2021 15:00:47 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%95%d7%9e%d7%9c-%d7%95%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%91%d7%92%d7%93-%d7%99%d7%9d-%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94-copy/ "אין שביעית משמטת אלא בסופה שנאמר מקץ שבע שנים תעשה שמיטה" (ערכין כ"ח, ב' ורמב"ם שמיטה ויובל ט', ד'). הטור (חו"מ סי' ס"ז) מביא את שיטת הרא"ש האומר כי אע"פ שהחוב אינו נשמט אלא בסוף השביעית, אך איסור 'לא יגוש את רעהו כי קרא שמיטה לה" הוא כבר מתחילת השמיטה. כלומר תיכף בהתקדש שנת השמיטה […]

הפוסט פרוזבול בערב שביעית – להורדת הטופס הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
"אין שביעית משמטת אלא בסופה שנאמר מקץ שבע שנים תעשה שמיטה" (ערכין כ"ח, ב' ורמב"ם שמיטה ויובל ט', ד'). הטור (חו"מ סי' ס"ז) מביא את שיטת הרא"ש האומר כי אע"פ שהחוב אינו נשמט אלא בסוף השביעית, אך איסור 'לא יגוש את רעהו כי קרא שמיטה לה" הוא כבר מתחילת השמיטה. כלומר תיכף בהתקדש שנת השמיטה נאסר על המלוה לתבוע חובותיו. אלא שאם הלוה בא מעצמו לפרוע א"צ לומר לו משמט אני.

וכתב הב"י "המנהג פשוט בארץ ישראל וסביבותיה לכתוב פרוזבול בערב ראש השנה של מוצאי שביעית וכן נהג מורי הרב הגדול הר"י בירב ז"ל" וכך נפסק בשו"ע (חו"מ ס"ז, ל'-ל"א). וכך נהגו הג"ר נתן אדלר (שו"ת חת"ס הובא בפ"ת חו"מ ס"ז, ה') ומרן החזו"א שלא כתבו פרוזבול בערב שביעית (דרך אמונה ט, צהה"ל מ"ד).

אולם התומים (ס"ז אורים נ"ד) כותב "הירא וחרד יש להחמיר לעשות פרוזבול בערב שביעית" וכך אמר לי מו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה: "הירא את דבר ה' יעשה פרוזבול בערב שביעית ואצלינו בבית המדרש נהוג לעשות פרוזבול", וכן נהג מרן הסטייפלר זצוקללה"ה ואף פירסם "כרוז קורא לסדר פרוזבול גם בערב שביעית" (קרינא דאיגרתא ב' מהדו"ח עמ' קצ"ה).

 א. יש מחמירין שלא יהו הדיינים קרובים למלוה או ללווה, ולא זה לזה ולא פסולין לעדות כי יש פוסלין (דרך אמונה שמיטה ויובל ט', צ"ה).

ב. באו"ש נסתפק אם אפשר לכתוב פרוזבול בלילה (שם).

ג. יש לדיינים לישב. והמלוה או שלוחו יעמוד כשאומר בפניהם (שם צ"ב).

ד. נשים חייבות במצוה זו (שם, א') ולכתחילה רצוי להדר שאף אשה נשואה תעשה פרוזבול כיון שישנם חובות שאין הבעל זוכה בהם ואכמ"ל, ויכולה למנות את בעלה לשלוחה וימסור לב"ד בלשון שליח (מו"ר מרן הגריש"א).

ה. לכתחילה רצוי לבוא בעצמו לפני הדיינים. אך כשאינו יכול לבוא בעצמו, וכן אשה, יכולים למנות שליח (שם צ"ט).

ו. בדיעבד כשאין אפשרות לכתוב פרוזבול, יכול לומר בפני ג' בעל פה 'מוסרני לכם שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה' (שם קנ"ד).

ז. נכון לעשות הפרוזבול סמוך לר"ה, הואיל ואינו מועיל לחובות שלאחר עשייתו.

 

פרוזבול הרב קוק ערב שמיטה

 

הפוסט פרוזבול בערב שביעית – להורדת הטופס הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
קיום מצות שמיטה בקרקע https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a7%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%97%d7%95%d7%9c/ Mon, 12 Jul 2021 18:42:06 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%a8-copy/ אינני מכיר הארגון הנ"ל. לענ"ד, המהודר ביותר לתרום לכוללים בהם לומדים ענייני שביעית, וכך יזכה הן בהחזקת תורה והן במצות השמיטה או לתרום לקרן השביעית. לגבי בן א"י – אם בבניין בו הוא מתגורר יש לו חלק בחצר המשותפת בו שומרים שמיטה כדת וכדין, הרי שיש לו קרקע בא"י לכתחילה והוא שומר שמיטה בפועל.

הפוסט קיום מצות שמיטה בקרקע הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
אינני מכיר הארגון הנ"ל. לענ"ד, המהודר ביותר לתרום לכוללים בהם לומדים ענייני שביעית, וכך יזכה הן בהחזקת תורה והן במצות השמיטה או לתרום לקרן השביעית.

לגבי בן א"י – אם בבניין בו הוא מתגורר יש לו חלק בחצר המשותפת בו שומרים שמיטה כדת וכדין, הרי שיש לו קרקע בא"י לכתחילה והוא שומר שמיטה בפועל.

הפוסט קיום מצות שמיטה בקרקע הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>