ולכן יש להימנע מכתיבת פרשת הקטורת על גבי קלף. וכן בשו"ת יביע אומר (ט יורה דעה, כג) כתב "נראה שלכתחילה אין ראוי לכתוב פיטום הקטורת בפני עצמה". ואין לתלותו על קיר בית הכנסת בצורה גלויה, מחמת קדושת שם הוי"ה המופיע בו בגלוי, כעין האיסור להשאיר ספר תורה פתוח ולצאת כמבואר בש"ך (יורה דעה רעז, א). וכל שכן בשם הוי"ה כנראה בדברי הר"ן (שבת ה, ב הופכו) שאגרות של תחנונים התלויים בית הכנסת, חייב אדם לגוללן.

(לאחר שמרן הגרי"ש אלישיב הורה בבירור לאסור כשנשאל על פיטום הקטורת ועל קיר בבית חולים שבו מוזכר שם הוי"ה בגלוי, הורה חתנו מרן הגר"ח קניבסקי לכסות בווילון את פיטום הקטורת התלוי בבית מדרשו ולא הסתפק בכיסוי זכוכית. ואומנם שונה שם הוי"ה הקבוע בעמוד הש"ץ שהוא מנהג ותיקין ואין לנו לחדש מנהגים שונים באיסור זה).

הפוסט תליית פיטום הקטורת על קיר ביהכנ"ס הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

רצוי להתחזק בדברים שבלאו הכי עלינו לאמרם כל יום, רק צריך להתחזק בהם יותר.

בגמ' (שבועות ט"ו, ב) נקרא פרק 'יושב בסתר' (תהילים צא) – 'שיר של פגעים', ופרש"י: "פגעים – מזיקין שפוגעין בבני אדם להזיק". מזמור זה מועיל להגן ממזיקים, ולהתחיל מפסוק ויהי נועם (סוף פרק צ'). אמנם יש איסור להתרפא בדברי תורה, כפי המובא בסנהדרין האיסור ללחוש פסוק על המכה לרפואה, אך מותר לומר פסוק להגן שלא תבוא מחלה.

בזמן ההפגזות בירושלים הריץ מרן ה'חזון איש' מברק בן שורה אחת: "להתחזק בלימוד התורה ולהיות רגיל בשיר של פגעים".

בעצם, פרק זה צריכים לומר בסדר קריאת שמע על המיטה, אלא שכבר עייפים ולא כל כך שמים לב למה שאומרים, ואולי גם נרדמים לפני שמספיקים לאומרו.

לכן כדאי עתה להתחזק באמירתו, ובכל הפסוקים שיש בסדר קריאת שמע על המיטה שהם כולם פסוקי שמירה. הרי יש פסוקים שממש מדברים אל הלב. די רק להזכיר את הפסוק "ונגע לא יקרב באהלך".

כמובן, בכלל זה להתחזק בברכת המפיל, כפי שאמר האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל: "עבורי, מי שלא מברך המפיל לפני השינה הוא כמו ששותה בלי לברך שהכל".

מרן רבינו הגרי"ש אלישיב, גדול השקדנים, הקפיד כל יום ויום קודם שהלך לישון לומר קריאת שמע על כל פסוקיה ופרקיה. הוא לא ראה בזה 'בזבוז זמן' חלילה. ואף זכיתי לילה אחד שנקראתי על ידו לשליחות דחופה בעניין הלכתי, וכשהגעתי לביתו, היה יושב על מיטתו, וראיתיו קורא בנעימה ובזריזות את כל הפסוקים. לאחר מכן דיבר איתי מעט, בירך 'המפיל' ועלה על יצועו לנוח מעמל היום.

כמו כן, אמירת פיטום הקטורת, כפי שחז"ל אומרים ורש"י מביא זאת בפרשת קורח: "רז זה מסר לו מלאך המוות כשעלה לרקיע, שהקטורת עוצר המגפה". ואמנם כולנו אומרים פיטום הקטורת בסיום התפילה בכל יום, אלא שממהרים וכו', וכדאי להתחזק באמירת פיטום הקטורת.

עד כדי כך חשובה אמירה זו, שהרמ"א כתב (או"ח קלב) שאין לאמרה בעל פה משום שהאמירה במקום ההקטרה וחיישינן שמא ידלג ואחז"ל אם חיסר אחד מסמניה, חייב מיתה. אמנם המ"ב מביא שהאחרונים השיגו על כך, אך רואים אנו עד היכן הדברים מגיעים.

וה' הטוב ירחמנו.

(מתוך גיליון 'שואלין ודורשין').

הפוסט סגולות להצלה מפני הנגיף הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.