ארכיון ספירת העומר - בית הוראה הכללי ירושלים https://beithorah.co.il/bh-tags/ספירת-העומר/ בראשות מו"ר הגאב"ד הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט''א Wed, 08 May 2024 13:47:48 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.4.5 https://beithorah.co.il/wp-content/uploads/2020/03/cropped-f-32x32.png ארכיון ספירת העומר - בית הוראה הכללי ירושלים https://beithorah.co.il/bh-tags/ספירת-העומר/ 32 32 נזכר לאחר 'המפיל' שלא ספר העומר https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a0%d7%96%d7%9b%d7%a8-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%9c%d7%90-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8/ Thu, 02 May 2024 08:47:00 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a9%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%aa%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%94-copy/ #לאחר ברכת המפיל   בירך ברכת 'המפיל' ונזכר שטרם ספר ספירת העומר. יברך ויספור, למרות שכבר בירך 'המפיל'. ואומנם מובא ב'אשי ישראל' [שו"ת הלכות תפילה מהגר"ח קניבסקי] שהחזו"א אמר שלא לברך אשר יצר לאחר המפיל, כנראה סמך בזה על דברי המשנה ברורה (ד, ג) "יש אומרים שיכול לסמוך על עשיית צרכיו בלילה, על אשר יצר […]

הפוסט נזכר לאחר 'המפיל' שלא ספר העומר הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> #לאחר ברכת המפיל

 

בירך ברכת 'המפיל' ונזכר שטרם ספר ספירת העומר.

יברך ויספור, למרות שכבר בירך 'המפיל'.

ואומנם מובא ב'אשי ישראל' [שו"ת הלכות תפילה מהגר"ח קניבסקי] שהחזו"א אמר שלא לברך אשר יצר לאחר המפיל, כנראה סמך בזה על דברי המשנה ברורה (ד, ג) "יש אומרים שיכול לסמוך על עשיית צרכיו בלילה, על אשר יצר דשחרית. וצ"ע לדינא". אך בוודאי אף החזון איש יודה, כשנזכר שלא התפלל ערבית לאחר שבירך המפיל, שיתפלל. והוא הדין לספירת העומר, שעיקר זמנה הוא בלילה.

והוא הדין לגבי אשר יצר: יברך גם לאחר המפיל.

ואין זה נחשב שמפסיק בין הברכה לשינה, ומחשיב את ברכת המפיל לברכה לבטלה, מדברי תוס' בברכות (י"א, ב' ורבנן) מתבאר שברכת המפיל לא באה על השינה, אלא כהגדרת הביאור הלכה (רל"ט, סמוך) "על מנהגו של עולם הוא מברך". עד שמסתפק אם יברך, כשמסופק אם יצליח להירדם קודם עלות השחר.

וא"כ בוודאי שלא יפסיד ברכת אשר יצר או מצות ספירת העומר לצורך כך.

הפוסט נזכר לאחר 'המפיל' שלא ספר העומר הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> תספורת לפדיון הבן בספירת העומר https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%aa%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%93%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%91%d7%9f-%d7%91%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8/ Wed, 01 May 2024 18:26:58 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%aa-%d7%9b%d7%a1%d7%a3-%d7%a7%d7%98%d7%9f-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%aa-%d7%94%d7%a6%d7%93%d7%a7%d7%94-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-2/ אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן שדווקא ברית מילה התירו ולא פדיון הבן. וכן נתבאר בהדיא בשו"ת מנחת יצחק חלק ח' (סימן י"א) דאצל פדיון הבן אומרים תחנון ולא דמי לברית מילה, משום שיש שמחה יתירה אצל מילה יותר מפדיון הבן, […]

הפוסט תספורת לפדיון הבן בספירת העומר הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן שדווקא ברית מילה התירו ולא פדיון הבן. וכן נתבאר בהדיא בשו"ת מנחת יצחק חלק ח' (סימן י"א) דאצל פדיון הבן אומרים תחנון ולא דמי לברית מילה, משום שיש שמחה יתירה אצל מילה יותר מפדיון הבן, וא"כ אין לדמות פדיון הבן לברית מילה לענין היתר תספורת.

וראה בשו"ת חתם סופר חלק או"ח (סימן קנ"ח) לענין בין המצרים, דלא לישתמט שום אחד לנהוג להתיר תספורת לשמחת פדיון הבן וכדומה, ונהגו כן במילה דוקא. ועי' שם שביאר טעמו של דבר שהוא משום דמילה דומה לקרבן והווי כאנשי מעמד ואנשי משמר שלא יכנסו למשמרתם כשהם מנוולים. וכן פסק הגר"ד פיינשטיין זצ"ל שאין להתיר תספורת למי שעושה פדיון הבן בימי הספירה כפי שהובא בספר שיעורי הלכה.

 

הפוסט תספורת לפדיון הבן בספירת העומר הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> 'שהחיינו' על מכונת תספורת בימי הספירה https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a9%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%aa%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%94/ Wed, 01 May 2024 12:25:35 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%aa%d7%96%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa-%d7%91%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-copy/ אין להמתין עם הברכה עד שיותר לו להשתמש בה, כיון שהכלי ראוי לשימוש ורק האדם מנוע מלהשתמש בו, כשם שמדינא יכול לברך על ראיית פרי חדש בעודו על האילן אפילו בשבת, כמבואר בביאור הלכה (רכה, ג) "אף אם רואה בשבת שאין יכול לתלשו ולאכלו, אפילו הכי יברך כיון שכבר נגמר הפרי, אלא דאריה הוא דרביע […]

הפוסט 'שהחיינו' על מכונת תספורת בימי הספירה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> אין להמתין עם הברכה עד שיותר לו להשתמש בה, כיון שהכלי ראוי לשימוש ורק האדם מנוע מלהשתמש בו, כשם שמדינא יכול לברך על ראיית פרי חדש בעודו על האילן אפילו בשבת, כמבואר בביאור הלכה (רכה, ג) "אף אם רואה בשבת שאין יכול לתלשו ולאכלו, אפילו הכי יברך כיון שכבר נגמר הפרי, אלא דאריה הוא דרביע עלה". ודווקא על כלי הטעון טבילה אין לברך קודם טבילתו, משום שהכלי אינו ראוי להשתמש בו (שער הציון רכג, כא).

 

הפוסט 'שהחיינו' על מכונת תספורת בימי הספירה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> תספורת ושמיעת מוזיקה בערב שבת ר"ח אייר https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%aa%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%a8%d7%91-%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%a8%d7%97-%d7%90%d7%99%d7%99%d7%a8/ Wed, 19 Apr 2023 16:33:58 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a0%d7%96%d7%9b%d7%a8-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%9c%d7%90-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-copy/ מבואר במשנה ברורה (תצג, ה) שכיון "שיש תוספת שמחה של שבת וראש חודש, יש להתיר להסתפר בערב שבת". וכשמותר להתגלח לכבוד שבת, אין זה היתר בלבד אלא חובה משום כבוד שבת. אך כשנמנע מחמת חשש אם משום חשש לצוואת ריה"ח, או חשש לדעת המקובלים שלא להסתפר כל ימי הספירה, רשאי להחמיר ולא להתגלח לכבוד שבת […]

הפוסט תספורת ושמיעת מוזיקה בערב שבת ר"ח אייר הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
מבואר במשנה ברורה (תצג, ה) שכיון "שיש תוספת שמחה של שבת וראש חודש, יש להתיר להסתפר בערב שבת". וכשמותר להתגלח לכבוד שבת, אין זה היתר בלבד אלא חובה משום כבוד שבת. אך כשנמנע מחמת חשש אם משום חשש לצוואת ריה"ח, או חשש לדעת המקובלים שלא להסתפר כל ימי הספירה, רשאי להחמיר ולא להתגלח לכבוד שבת זו.

אמנם הנוהגים כדעת האריז"ל המובא בשע"ת (תצג) שלא להסתפר כלל בימי הספירה מפסח ועד ערב שבועות אסור אף בערב שבת זו, וכן שמעתי ממרן הגרי"ש אלישיב שלנוהגים כצוואת רבי יהודה החסיד שלא להסתפר בראש חודש אף בערב שבת (משנה ברורה רס, ז) אין להתיר, שהרי יום ו' הוא ראש חודש.

אך יש לדעת שלא כל הנוהגים כצוואת רבי יהודה החסיד שלא להסתפר בראש חודש, נהגו לאסור אף כשחל בערב שבת. ובמקום הצורך ניתן להקל בזה, וכעין שהתיר רבינו להסתפר לצורך פגישת שידוכין בראש חודש לנוהגים כצוואת ריה"ח "משום שלא התקבלה צוואת רבי יהודה החסיד לעניין זה כאיסור, ובעת הצורך יש להקל" וכן גזז בעצמו הציפרניים בראש חודש שחל בערב שבת (ציוני הלכה – נישואין שעב).

ובדבר שאלתו להתיר מוזיקה בערב שבת זו. בוודאי אסור! שהרי אין בשמיעתה משום כבוד השבת, והרי לא הותר אלא לכבוד שבת וראש חודש.

ואף שהתיר המ"ב לישא אשה בערב שבת, הרי כתב "משום שעיקר הסעודה יהיה בשבת וראש חודש", משא"כ בשמיעת מוזיקה בערב שבת.

הפוסט תספורת ושמיעת מוזיקה בערב שבת ר"ח אייר הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> מוזיקה בסיום מסכת בשלושת השבועות https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%aa%d7%96%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa-%d7%91%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8/ Thu, 13 Apr 2023 12:22:30 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%94%d7%91%d7%93%d7%9c%d7%aa-%d7%99%d7%a7%d7%a0%d7%94%d7%96-copy/ שמעתי ממו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה שלכבוד סיום מסכת מותר לנגן בכלי זמר באבלות ימי העומר, אף על פי שאין רגילים בכך בכל סיום, כלשונו 'לכבוד התורה אין הגבלות'. על אחת כמה וכמה כשסיימו שישים מסכתות שבמעמד כזה השמחה רבה ורגילים לנגן בכלי זמר, יש להתיר אף בבין המצרים. המקור לאסור מוזיקה וכלי זמר בימי […]

הפוסט מוזיקה בסיום מסכת בשלושת השבועות הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> שמעתי ממו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה שלכבוד סיום מסכת מותר לנגן בכלי זמר באבלות ימי העומר, אף על פי שאין רגילים בכך בכל סיום, כלשונו 'לכבוד התורה אין הגבלות'. על אחת כמה וכמה כשסיימו שישים מסכתות שבמעמד כזה השמחה רבה ורגילים לנגן בכלי זמר, יש להתיר אף בבין המצרים.

המקור לאסור מוזיקה וכלי זמר בימי העומר הוא המג"א שכתב (תצג, א) "לעשות ריקודין ומחולות של רשות נהגו לאסור" וכלי זמר בכלל מנהג זה, שהם מעשי שמחה. והמנהג הוא דווקא ב"של רשות" לא כשנעשים לכבוד המצוה. ואילו בבין המצרים סתם המג"א (תקנא, י) "ונראה לי דאסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך" מדלא פירש "של רשות" הרי שדינם חמור יותר.

לגבי שמחת בר מצוה – שמעתי ממו"ר זצלה"ה שאין להתיר מוזיקה, אלא כשרגילים בכך באותה קהילה, אך אם לא רגילים בכך כל ימות השנה, אסור, אע"פ שהיא שמחה של מצוה.

יש להדגיש דעת רבינו: לא נחשב סיום מסכת להתיר כלי זמר, ואף לא לפטור מתענית בכורות בערב פסח, אלא כשהלומד הבין את הנלמד.

הפוסט מוזיקה בסיום מסכת בשלושת השבועות הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> טעה במספר הימים אך לא במספר השבועות https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%98%d7%a2%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%9a-%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa/ Sun, 09 Apr 2023 09:00:02 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa-copy/ יכול להמשיך לספור בברכה. ומה שכתב במשנה ברורה (תפ"ט, ז) שביום שמשלים שבוע, ספירת הימים היא לעיכובא, כיון שלא מזכיר ימים כלל, וא"כ יש להחמיר בזה, אכן כבר כתב בבה"ל (ד"ה יספור) "ואפשר דדעת הט"ז שאף בזה יש להקל… וצריך עיון למעשה". ומספק נראה להקל בזה.

הפוסט טעה במספר הימים אך לא במספר השבועות הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> יכול להמשיך לספור בברכה. ומה שכתב במשנה ברורה (תפ"ט, ז) שביום שמשלים שבוע, ספירת הימים היא לעיכובא, כיון שלא מזכיר ימים כלל, וא"כ יש להחמיר בזה, אכן כבר כתב בבה"ל (ד"ה יספור) "ואפשר דדעת הט"ז שאף בזה יש להקל… וצריך עיון למעשה". ומספק נראה להקל בזה.

הפוסט טעה במספר הימים אך לא במספר השבועות הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> ספירה בין השמשות https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa/ Tue, 19 Apr 2022 08:53:35 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a0%d7%96%d7%9b%d7%a8-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%9c%d7%90-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-copy/ כל עוד שהוא סמוך לשקיעה כעשר דקות, ניתן להקל ולהמשיך לברך אף בימים הבאים. מה הדין כאשר את יום א' ספר חמש דקות לאחר השקיעה מיד עם כניסת היום, ואילו את יום ב' ספר חמש דקות לאחר השקיעה של מוצאי היום. האם יכול להמשיך לספור בברכה. יכול להמשיך לספור בברכה, כיון שבין השמשות הרי הוא […]

הפוסט ספירה בין השמשות הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> כל עוד שהוא סמוך לשקיעה כעשר דקות, ניתן להקל ולהמשיך לברך אף בימים הבאים.

מה הדין כאשר את יום א' ספר חמש דקות לאחר השקיעה מיד עם כניסת היום, ואילו את יום ב' ספר חמש דקות לאחר השקיעה של מוצאי היום. האם יכול להמשיך לספור בברכה.

יכול להמשיך לספור בברכה, כיון שבין השמשות הרי הוא 'ספק' וכשיש 'ספק דרבנן' לא רק שאין מחייבים לחזור ולעשות מעשה, אלא דנים כאילו עשה את המצוה (כמוכח מחידושי הר"ן ביצה י"ב, א).

וממילא לאחר שיצא ידי חובה ביום א', לא משנה מה יעשה ביום הבא, כיון שהיום כבר יצא בוודאי, וממילא נחשב שספר בשני הימים.

הפוסט ספירה בין השמשות הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>