מו"ר הגרי"ש אלישיב זצ"ל אף בגילו המופלג נעמד לברכות המגילה לפניה והתיישב בשעת הקריאה. ובגמר המגילה שוב נעמד לברכה שלאחריה. והתיישב לפיוט "אשר הניא". ואף בבוקר נעמד בברכות לפניה ולאחריה ומתיישב ואומר 'אשר הניא' כמובא בלוח.

כמבואר בשער הציון (תרצ, א) שאף שומעי הברכה כיון שיוצאים ידי חובה משום שומע כעונה, צריכים לעמוד בעת הברכה. וכיון שאת הברכה שלאחריה מברכים רק בציבור לכאורה יש לומר שאיננה מדין שומע כעונה, שהרי רק הש"ץ הוקרא לרבים מברכה, אלא שכנראה בזה חשש מרן לביאור הלכה (תרצב, א ד"ה אלא בציבור) שאף ביחיד יש לברכה, ולכן נעמד גם בברכה זו.

הפוסט ברכות המגילה – בעמידה או בישיבה? הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.