ב. כדאי להתאמץ לשתות ד' כוסות יין – ולא מיץ ענבים, בשונה מקידוש של שבת (מרן הגרי"ש אלישיב).

לתשובות נוספות בהלכות הפסח

הפוסט כוס שלמה כהגר"ח נאה או רוב כוס חזו"א הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

אם לא בירך, יכול לשתות מעט תוך כדי אמירת ההגדה בכדי למנוע הפסק גדול בין שתית הכוסות (מרן הגרי"ש אלישיב), למרות שכתב הרמב"ן (פסחים כד, א) "משמזגו לו כוס שני והתחיל לדרוש עליו, אינו רשאי להפסיק בשתיה" משום שכוונתו לאסור הוא כששותה מתוך קלות ראש, אך כאשר הוא לקיום ההלכה שלא לאבד את הברכה אחרונה ולהיפטר מברכה ראשונה לכוס שני, אין זה מחמת קלות ראש ומותר לכתחילה לשתות.

כשהוראת הרופאים להרבות בשתיה לנדבקים בקורונה או למחלימים הסובלים מפוסט קורונה, ודאי ניתן לשתות תוך כדי אמירת ההגדה שהרי אין זה משום קלות ראש.

והורה הגרי"ש אלישיב שאין צורך לחפש דרכים איך להימנע מהברכה אחרונה, אחר שנהגו לברך לאחר שתיית כוס ראשון כבר המהר"ח אור זרוע (שו"ת ריג) ועוד, וכל מחלוקת השו"ע והרמ"א (אורח חיים תעד, א) אם לברך קודם כוס שני מחמת שהיא מצווה בפני עצמה, אמורה כשאומר ההגדה בזריזות ולא מאריך בה זמן רב עד שנוצר מחמת כן הפסק של שיעור עיכול המחייב ברכה אחרונה על כוס ראשון וברכה ראשונה על כוס שני.

לתשובות נוספות בהלכות הפסח

הפוסט שתייה בין הכוסות מפני הקורונה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

שאלה: האם אמא מצווה לספר לבנה מדין "והגדת לבנך".

תשובת מורינו הגאב"ד רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א: "והגדת לבנך" זהו חלק ממצות הסיפור, שכל אחד ואחד חייב בעצמו. ולמרות שהוא מצות עשה שהזמן גרמא, חייבת במצווה זו כחיוב שאר מצוות הלילה, כדברי השלחן ערוך (תע"ב, י"ד), משום שאף הן היו באותו הנס.

שאלה: לכאורה ניתן לחייבן בסיפור מחמת חיובן באכילת מצה, והרי אמרה תורה "בעבור זה".

תשובה: לימוד זה הוא רק בכדי להורות על הזמן שבו חייבים באכילת המצה, ואינו מלמד שכל החייב במצה חייב בסיפור (וכדברי המנחת חינוך סוף כ"א).

חיוב האב גדול מחיוב האם

שאלה: בן להורים גרושים. האב טוען שעליו מוטל חיוב "והגדת לבנך" יותר מהאם.

תשובת מורינו הגאב"ד רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א: בוודאי יש צדק בטענת האב, שזו מצוותו. ומה שאשה מצווה לספר לבנה, מכל מקום בוודאי עיקר החיוב הוא על האב. ולכן כשהאפשרות היא שהאב יספר או האם, האב עדיף.

בית בנו או בית בתו

שאלה: אב שיש לו אפשרות לנסוע לליל הסדר לבית בנו או לבית בתו.

תשובת מורינו הגאב"ד רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א: יעדיף את בית בנו ויספר לבנו, כפשטות לשון הפסוק "למען תספר באזני בנך ובן בנך". ואומנם אינו פטור מלספר לבת, אך עיקר חיובו הוא כלפי הבן. וכשאינו יכול לקיים שניהם, יעדיף את הבן.

כשבנו אינו מחויב ביו"ט שני 

שאלה: אב השומר יו"ט שני הנמצא בארץ אצל בנו המתגורר כאן ואינו שומר יו"ט שני. היכן עדיף שיחגוג את ליל הסדר ביום טוב השני, האם בקרב חבריו השומרים אף הם יו"ט שני, או בבית הבן.

תשובת מורינו הגאב"ד רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א: ישתדל לעשות הסדר בבית הבן ולספר לו ביציאת מצרים. ולמרות שאצל הבן אין זה יום טוב, בכל זאת חיוב האב הוא לספר לבן, וככל בן קטן שאינו חייב בעצמו בדיני הסדר, אך אביו חייב לספר לו בניסים.

סיפור לבן חכם וגדול

שאלה: האם יש גבול לגיל הבן, כגון בן בגיל ארבעים, האם חייב במצות "והגדת" כלפיו.

תשובת מורינו הגאב"ד רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א: אין הבדל בגיל, "ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה כולה, מצווה עלינו לספר".

מי קודם – הבן או הנכד

שאלה: כשיושבים לפניו בן ונכד, מי מהם קודם לשאול "מה נשתנה".

תשובת מורינו הגאב"ד רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א: הבן קודם, מאחר וחיובו קודם כנאמר "תספר באזני בנך, ובן בנך".

שאלה: האם כאשר בנו גדול וחכם, ואילו נכדו קטן יהא הדין שונה.

תשובה: יש קדימה לספר לנכד שאינו בקי כל כך בפרטי סיפורי הנסים.

לתשובות נוספות בהלכות הפסח

הפוסט והגדת לבנך: סיפור יציאת מצרים – שו"ת הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.