ארכיון יום טוב - בית הוראה הכללי ירושלים https://beithorah.co.il/bh-tags/יום-טוב/ בראשות מו"ר הגאב"ד הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט''א Wed, 05 May 2021 15:42:07 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.4.5 https://beithorah.co.il/wp-content/uploads/2020/03/cropped-f-32x32.png ארכיון יום טוב - בית הוראה הכללי ירושלים https://beithorah.co.il/bh-tags/יום-טוב/ 32 32 קיום הספדים שלושים יום לפני החג https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a7%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%97%d7%92/ Wed, 05 May 2021 15:19:07 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%aa-copy/ איסור הספד בשלושים יום קודם הרגל רק "על המת שמת לו לפני שלשים יום קודם הרגל" (אורח חיים תקמז, ג), אך על אלו שנפטרו בתוך ל' יום מותר לערוך הספדים המעוררים לבכי. ואומנם גם על אלו שנפטרו קודם שלושים יום לפני החג, אם עושים בתורת 'עצרת התעוררות' ולא כהספד – יש מקום להקל (ציוני הלכה […]

הפוסט קיום הספדים שלושים יום לפני החג הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
איסור הספד בשלושים יום קודם הרגל רק "על המת שמת לו לפני שלשים יום קודם הרגל" (אורח חיים תקמז, ג), אך על אלו שנפטרו בתוך ל' יום מותר לערוך הספדים המעוררים לבכי.
ואומנם גם על אלו שנפטרו קודם שלושים יום לפני החג, אם עושים בתורת 'עצרת התעוררות' ולא כהספד – יש מקום להקל (ציוני הלכה – אבלות קב).

 

הפוסט קיום הספדים שלושים יום לפני החג הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
הבדלה עבור בן חו"ל במוצאי יום טוב שני https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%94%d7%91%d7%93%d7%9c%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%9f-%d7%97%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%99-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%a9%d7%a0%d7%99/ Tue, 30 Mar 2021 21:00:23 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%94%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%aa-%d7%a4%d7%9c%d7%98%d7%94-%d7%97%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%a1%d7%97-copy/ במקרה דומה בבעל ואשתו שאינם שווים בדיניהם, שדין הבעל כבן ארץ ישראל ודין אשתו בת חו"ל, ונמצאים כעת בארץ ישראל, בספר יום טוב שני כהלכתו (פרק ח, סעיף י) הביא ששמע ממרנן הגרשז"א והגרי"ש אלישיב זצ"ל שיבקש הבעל מבן חו"ל שיבדיל עבור אשתו. ובמקרה דידן שאין מישהו אחר חוץ מהמארח בן ארץ ישראל, האישה צריכה […]

הפוסט הבדלה עבור בן חו"ל במוצאי יום טוב שני הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
במקרה דומה בבעל ואשתו שאינם שווים בדיניהם, שדין הבעל כבן ארץ ישראל ודין אשתו בת חו"ל, ונמצאים כעת בארץ ישראל, בספר יום טוב שני כהלכתו (פרק ח, סעיף י) הביא ששמע ממרנן הגרשז"א והגרי"ש אלישיב זצ"ל שיבקש הבעל מבן חו"ל שיבדיל עבור אשתו.
ובמקרה דידן שאין מישהו אחר חוץ מהמארח בן ארץ ישראל, האישה צריכה להבדיל בעצמה, וכבר כתב במשנה ברורה סימן רצ"ו ס"ק ל"ה ושער הציון שם ס"ק ל"ד שאשה יכולה להבדיל בעצמה כשאין לה ממי לצאת. ויכולה גם לשתות את הכוס. ולכן אין לבן ארץ ישראל לעשות הבדלה במוצאי יום טוב שני עבור בן חו"ל שנמצא בארץ ישראל.

הפוסט הבדלה עבור בן חו"ל במוצאי יום טוב שני הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
גפרור, נרות וחיבור הלהבות | הבדלת יקנה"ז https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%94%d7%91%d7%93%d7%9c%d7%aa-%d7%99%d7%a7%d7%a0%d7%94%d7%96/ Wed, 24 Mar 2021 19:16:50 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%91%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%9d-copy/ הבערת גפרור האם גפרורים יכולים לשמש נר הבדלה-יקנע"ז. תשובת הרב שליט"א: אין להדליק גפרור לצורך אש ההבדלה בלבד, משום שהדלקה שאין בה צורך אסורה. ולמרות שמצווה לברך על 'אבוקה' (רצח, א), אך כתב המשנה ברורה (תקיד, ל) "כיון שאין מתכוין בזה לצורך יום טוב אסור". וכן פסק בשמירת שבת כהלכתה (סב, הערה לא). אכן יכול […]

הפוסט גפרור, נרות וחיבור הלהבות | הבדלת יקנה"ז הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
הבערת גפרור

האם גפרורים יכולים לשמש נר הבדלה-יקנע"ז.

תשובת הרב שליט"א: אין להדליק גפרור לצורך אש ההבדלה בלבד, משום שהדלקה שאין בה צורך אסורה. ולמרות שמצווה לברך על 'אבוקה' (רצח, א), אך כתב המשנה ברורה (תקיד, ל) "כיון שאין מתכוין בזה לצורך יום טוב אסור". וכן פסק בשמירת שבת כהלכתה (סב, הערה לא).

אכן יכול להדליק 'נר' במיוחד לצורך ברכת ההבדלה, שהרי מותר להדליק כמה נרות שרוצה לכבוד יום טוב, וממילא נחשבת הדלקתו לצורך נרות יום טוב, ומה בכך שכוונתו ליקנה"ז. ומחמת כן יש להיזהר ולא להשתמש בנרות שמוכרים לצורך הבדלת יקנה"ז אם הם קטנים מאוד, שבתוך דקות בודדות כבר מתכלים. אכן צהלה היתה נסוכה על פני מרן הגרי"ש אלישיב כאשר הבאתי לו נר יקנה"ז העומד לזמן מה שאין בו אף חשש הבערה.

 

חיבור הלהבות

 

האם יש לחבר את הנרות זה לזה בכדי שייראה כאבוקה.

תשובת הרב שליט"א: אם מדליק כמה נרות יש להיזהר לכתחילה שלא יידבקו הנרות יחד ויטפטף מהשעווה וייחשב כגרם כיבוי. ואכן הגרש"ז אויערבאך (הליכות שלמה ניסן ט 155) לא קרבם יחד. אך הגרי"ש אלישיב הורה שמחמת כן אין לברך על נרות יחידים או מרוחקים זה מזה ברכת בורא מאורי האש, כיון שאינם נחשבים 'אבוקה' כדעת המג"א (הובא במשנה ברורה רחצ, ד) "יראה שיגיעו המאורות להדדי ואז חשיב אבוקה". אלא יש לקרבם בזהירות באופן שלא יהא פסיק רישא שיישפך מהחלב החוצה, ולכן עדיף בנרות ארוכים. ואמנם אם התחברו, בדיעבד אין בזה בעיה כיון שאינו פסיק רישא. ואף יכול להפרידם ולהניחם עד שיכבו. וכן פסק האגרות משה (אורח חיים ה, כ, ל) והקהילות יעקב (ארחות רבינו יום טוב מג).

 

נרונית עם ב' פתילות

האם ניתן להכניס לתוך נרונית חד פעמית פתילה נוספת, וכך ייחשב כאבוקה בנר עם ב' שלהבות.

תשובת הגאב"ד שליט"א: עדיף לחתוך קודם החג מעט מנר ההבדלה ולהניחו בתוך פמוט. נרונית עם פתילות צמודות לא נחשבת אבוקה אלא כלהבה גדולה, כיון שאין שעווה מפרידה בין הלהבות כמבואר במשנה ברורה (רצח, ח).

 

 לתשובות נוספות בהלכות הפסח

 

הפוסט גפרור, נרות וחיבור הלהבות | הבדלת יקנה"ז הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>