הפוסט נסיעת יולדת בשבת לבית חולים מרוחק הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

ויש להסביר ליולדת, כי אין כל חשש בלידה בבית חולים מסודר בו הצוות הרפואי מפוקח על ידי הרשויות, ואין צורך אמיתי בהימצאותו של הבעל או האם לצידה להצלחת הלידה, ואדרבה שמירת השבת תגן בעדה שלא יאונה לה כל רע. וכבר כתב כן באגרות משה (א אורח חיים קלב) "אין לה ממה לפחד ואין שום צורך בנסיעת הבעל איתה, ורק תונבא בעלמא הוא (שטות – רש"י יומא פג, א) מה שמפחדת לנסוע לבד. ופחד כזה אינו גדול כל כך שיביא לסכנה, כיון שאין שום טעם לפחדיה".

ומה שהתיר באיגרות החזון איש (א, קלב) ללוות אף כשהנהג ישראל, שמעתי ממרן הגר"ח קניבסקי שאין ללמוד זאת לזמנינו.

ואם בכל זאת פוחדת או חוששת מהנסיעה וכיו"ב, ומבקשת שיצטרף אליה בעלה או אמה ואין לפנינו אלא נהג יהודי יש מקום להתיר אף על ידי ישראל כל שבאמת יש בזה משום "ייתובי דעתה" (שבת קכח, ב) ולא רק מחמת נעימות.

הפוסט נסיעה עם היולדת באמבולנס בשבת הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

ניתן להפקיר את הכלים ובלבד שלא יזכה בהם בחזרה אלא להשתמש בהם בתורת הפקר. ולכשיעבור זעם יכווין לזכות בהם מההפקר ויטבלם בברכה.

א. יהיה הפקר גמור בלב שלם. כגון שלא יקח תשלום עבור נזק שהרי אינם שלו.

ב. יפקיר בפני שלשה, אפשרי שיהיו אוהביו שבטוח בהם שלא יקחו את הכלי, ובלבד שאינו מונע מהם לקחת את הכלי אם ירצו.

ג. לכתחילה רצוי שיהיו כשרים לעדות [שומרי מצוות ולא קרובים]. אם אינו מוצא אפשר אף בפני קרובים, ואפשר אף בפני נשים.

ד. לכתחילה להוציא את הכלי לרגע ההפקר מהבית לחדר המדרגות ולהכריז לשלושה שמפקיר את הכלי. אמנם לדעת מרן החזו"א א"צ להוציא מהבית אלא רק להודיע לשלשה בני אדם שמפקיר.

הפוסט הפקרת כלים חדשים במקום טבילתם הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.