רק אם המדוברת עצמה בעלת תשובה צריך לברר שלא נבעלה בעבר עם מי שמחללה מכהונה (גוי או קרוב משפחה בדרגה ראשונה) וכיון שהיא עתה שומרת מצוות נאמנת להעיד על עצמה שכשרה (הוראת מו"ר מרן רבינו הגריש"א).

ואף שכך הוא מהדין, מהראוי לברר בירור קל כגון בשיחה עם המדוברת ולהתרשם על כשרות ייחוסם.

וראה בנים לבניך שלום על ישראל. 

הפוסט נישואי כהן ובעלת תשובה: עד כמה לבדוק יחוס? הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

ואמנם שונה חדר הייחוד שנהגו להשכירו לחתן. משום שייחוד פירושו "שיביא אותה לתוך ביתו ויתייחד עמה" (שלחן ערוך  שם א), אך חופה שפורסין יריעה על כלונסאות, אינה מטעם הכנסה לרשותו, אלא שכך נוהגים איש ואשה כשנישאים זה לזה.

את השכירות לחדר ייחוד יש לעשות דווקא בכסף ולא בסודר, משום שסודר אינו קונה בשכירות (שו"ע חו"מ קצה, ט), והרי אין צד שבעל האולם מקנה לחתן את חדר הייחוד לצמיתות. אכן כיון שהמחותנים שכרו את האולם לליל החתונה, ושוב לא יכול בעל המקום להכניס אנשים זרים לשם, לכן יש לתת הפרוטה ולערוך השכירות מהמחותנים ולא מבעל האולם. אמנם אם שכחו ולא עשו קניין, אינו מעכב משום שהוא רק כהידור בעלמא (ציוני הלכה – נישואין מה). ואף בשו"ת אבן ישראל (ט, קלא) תמה על מנהג זה "חדשים מקרוב באו והביאו מנהג זה לקנות מקום החופה וחדר הייחוד".

הפוסט חופה וקידושין בשטח ציבורי הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.