ומאחר שכבר הסכימו גדולי התורה רבותינו נבג"מ וילחט"א שההצבעה בבחירות אינה רשות אלא חובה (לשון רבינו במכתבו המפורסם) הרי שההימנעות מהצבעה היא עבירה ובוודאי אין צריך התרה.

כששאלתי לרבינו הרי יש להם את רבותיהם האוסרים להשתתף בבחירות, השיב: 'החזון איש היה רב'ה גדול מספיק בשביל כולם'.

הפוסט לא השתתף בבחירות ג' פעמים, צריך התרת נדרים? הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

הפוסט ביטול הוראת קבע למוסד צדקה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

אכן מאחר שצריך להתחרט באמת ובלב שלם "יזהר הנודר שלא יאמר שמתחרט מעיקרו אלא אם כן ברור לו שהיה רוצה שלא נדר מעולם, שאם לא כן אין ההתרה התרה והוא באיסור נדר כל ימיו" (שם ז) וכיון שהנודר סבור שנפקד בבן בזכות נדרו, מסתבר שאינו מתחרט באמת. וצריך לפעול בנפשו להתחרט מהנדר באמת, שהרי החרטה אינה פוגמת כלל בסגולה, וברור שהישועה איננה בזכות נדר שעבר באיסור אף לא באונס. ואם יודע שאינו מתחרט באמת יסמוך על כך שהוא אנוס מלקיים נדרו ואונס רחמנא פטריה. 

הפוסט נדר להגיע למירון ונאנס לבוא הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

ויכולות לומר נוסח קצר שהובא ממרן הגראי"ל שטיינמן (כעין שהביא החיי אדם [קלח, ח] נוסח קצר בארמית): מתחרט אני על כל הנדרים והשבועות, וכן כל מנהג טוב שנהגתי ולא אמרתי שיהיה בלי נדר, ואם הייתי יודע שאתחרט לא הייתי נודר או נשבע, ובמנהג טוב הייתי מתנה שיהיה בלי נדר ומבקש אני שתתירו לי את כולם.

ומשיבים הדיינים: מותר לך, מותר לך, מותר לך.

ויאמר: הריני מוסר מודעה לפניכם ואני מבטל מכאן ולהבא כל הנדרים וכל השבועות וקונמות והסכמה בלב או בדיבור, שאקבל עלי חוץ מנדרי תענית בשעת מנחה. וכן כל מנהג טוב שאתנהג בלי להזכיר בלי נדר ואם אשכח לתנאי מודעה  הזאת ואדור מהיום עוד, מעתה אני מתנה עליהם שיהיו כולם בטלים ומבוטלים ולא יהיו חלים חלל.

מי שאשתו לא מינתה אותו בפירוש להתיר לה נדרים, אך יודע בבירור שרוצה בכך. האם יכול להתיר לה הנדרים.

רק מי שאשתו מינתה אותו בפירוש להיות שלוחה לזה יכול להתיר לה, כיון שצריך שיבא הנודר עצמו לפני הדיינים, אלא שמועילה שליחות מאשתו כאילו באה בעצמה משום 'אשתו כגופו', אך כל זה רק כשמינתה אותו בפירוש לשלוחה.

האם יכולים ארבעה אנשים לשבת ולהתיר יחד נדרים לארבעת נשותיהם.

כיון שכל אחד פסול להתיר לאשתו (יורה דעה רלד, נז) אינם מצטרפים כארבעה דיינים, אך אם כל אחד יכוון שלא מצטרף לבית הדין כלפי התרת אשתו, הרי זה כאילו אינו יושב שם ומועיל.

ראש השנה פבשואלין ודורשין מוקטן

הפוסט התרת נדרים לנשים הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

מיהו יש מן הפוסקים שנקטו שיש ענין להדר לקחת להתרת נדרים שלושה שכבר התירו נדרי עצמם כמ"ש בספר מקראי קודש להגרצ"פ פראנק ימים נוראים (סימן ג') שכן היה מנהגו של בעל התורת חסד שהיה מהדר שיתירו לו דוקא כאלה שכבר התירו את נדריהם לעצמם עי' עוד בספר החשוב כל נדרי (פרק ע"ט סעיף ח').

ולמעשה המנהג כמ"ש לעיל שאין בעיה, ועי' בשו"ת בצל החכמה חלק ה' (סימן ס"ה) ובשו"ת בית אבי חלק ד' (סימן מ"ג) כתבו שאין ענין כפרה כלל, שהדיינים אין כוחם לכפר, ואינם אלא מתירים את הנדרים ועושים אותו כאילו לא נדר, ואין ענין "זכאי" ו"חייב" בזה, ובקובץ מבית לוי הביא שכן נהג הגר"ש וואזנר זצ"ל. וכ"כ בשו"ת קנין תורה חלק ד' (סימן ס"ד) שלא ראינו אצל רבנן קשישי דעבדי הכי, ואדרבה ראינו לרבותינו שנהגו להיות הראש והראשון להתרה. 

הפוסט התרת נדרים אצל מי שלא התיר לעצמו הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.