ארכיון ברכת המזון - בית הוראה הכללי ירושלים https://beithorah.co.il/bh-tags/ברכת-המזון/ בראשות מו"ר הגאב"ד הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט''א Mon, 01 Mar 2021 22:00:19 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.4.5 https://beithorah.co.il/wp-content/uploads/2020/03/cropped-f-32x32.png ארכיון ברכת המזון - בית הוראה הכללי ירושלים https://beithorah.co.il/bh-tags/ברכת-המזון/ 32 32 משתתף בסעודה גדולה, מתי מתחייב בזימון https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%aa%d7%a3-%d7%91%d7%a1%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91-%d7%91%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9f/ Mon, 01 Mar 2021 21:56:25 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%9b%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%aa-%d7%9e%d7%90%d7%91-%d7%a0%d7%9b%d7%a8%d7%99-%d7%95%d7%90%d7%9e%d7%90-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99%d7%94-copy/ חיוב זימון הוא רק כאשר התחילו או סיימו יחד (משנה ברורה קצג, יט), ואמנם אי אפשר לצמצם ואין צורך שיתחילו בדיוק יחד, אלא מספיק שיתחיל בשעה שחברו עדיין תוך כדי אכילת כזית ראשון (ט"ז שם ו). ובסעודות גדולות כגון בישיבות שכולם יוצאים בקידוש אחד, אך כל אחד מברך המוציא על לחמניה לעצמו, אין זה נחשב […]

הפוסט משתתף בסעודה גדולה, מתי מתחייב בזימון הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
חיוב זימון הוא רק כאשר התחילו או סיימו יחד (משנה ברורה קצג, יט), ואמנם אי אפשר לצמצם ואין צורך שיתחילו בדיוק יחד, אלא מספיק שיתחיל בשעה שחברו עדיין תוך כדי אכילת כזית ראשון (ט"ז שם ו). ובסעודות גדולות כגון בישיבות שכולם יוצאים בקידוש אחד, אך כל אחד מברך המוציא על לחמניה לעצמו, אין זה נחשב שמחמת הקידוש התחילו יחד. ולכן אם לא מסיימים יחד אסור לזמן בעשרה, כיון שלא התחייבו בזימון ויש בזה הוצאת שם שמים לבטלה וכמשמע מהמשנה ברורה (שם כד). ואף אם רוצים לזמן בשלושה יש להימנע מזה אחר שלא התחייבו בזימון, כסתימת השער הציון (שם כב) "מסתברא שאין לזמן דאיך יאמרו נברך, והכוונה שנברכנו יחד ולבסוף מוכרחים להתחלק משום שאין אחד מוציא את חבירו" (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות תצה).

וכאשר אחד הסועדים מבקש לצאת מוקדם ולא להתחייב בזימון, לא יועיל לכוון מתחילה שלא להתחייב בזימון ולא יוכל לברך לעצמו. כיון שהתחייבו בזימון לא מועילה כוונה הפוכה, והוא כעין שיכוון שלא להתחייב בברכת המזון (אגרות משה א אורח חיים נו), ואמנם אם כיוון שלא 'להצטרף' יחד לאכילה אלא שייחשב שאוכל בפני עצמו נראה שיועיל (שו"ת חכמת שלמה קצג). ולכן אם לבסוף נמלך בדעתו להצטרף לאכילה עמהם לא יוכל לזמן מאחר ולא חייב בזימון זה. אך אם אחר שהחליט להצטרף יחד עמהם אכל כזית פת, כיון שסיימו יחד והצטרפו קודם, יוכל לזמן (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות תקסא).

הפוסט משתתף בסעודה גדולה, מתי מתחייב בזימון הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
כוס אחת לברכת המזון והבדלה https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%9b%d7%95%d7%a1-%d7%90%d7%97%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%94%d7%91%d7%93%d7%9c%d7%94/ Mon, 19 Oct 2020 20:01:20 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%9c%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%a4%d7%9c%d7%9c-%d7%9e%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%a6%d7%94-%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%94-copy-c-2/ מדינא אין לברך ולהבדיל על אותה כוס משום "אין עושין מצוות חבילות חבילות" (פסחים קב, ב). אך דין זה נאמר דווקא במצוות שחובה לעשותן על הכוס, וכיון שבברכת המזון איננו נוהגים לזמן תמיד על כוס כדברי המשנה ברורה (קפב, ד), מלבד בזימון בעשרה או בשבע ברכות, לכן אף כשמזמנים על כוס יכולים להבדיל על אותה […]

הפוסט כוס אחת לברכת המזון והבדלה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
מדינא אין לברך ולהבדיל על אותה כוס משום "אין עושין מצוות חבילות חבילות" (פסחים קב, ב). אך דין זה נאמר דווקא במצוות שחובה לעשותן על הכוס, וכיון שבברכת המזון איננו נוהגים לזמן תמיד על כוס כדברי המשנה ברורה (קפב, ד), מלבד בזימון בעשרה או בשבע ברכות, לכן אף כשמזמנים על כוס יכולים להבדיל על אותה כוס. ואין לומר שמאחר וכבר זימן על הכוס הרי "מצוה מן המובחר לברך על הכוס" (רמ"א קפב, א) והכוס חשובה ואין לברך עליה בשנית. משום שאיסור עשיית מצוות חבילות חבילות מפני שנראה עליו כמשאוי (רשב"ם פסחים קב) שפוטר ב' חיובים בכוס אחת, אך כאן מאחר ואינו 'חייב' בזימון על הכוס לא נראה כמשואי שרוצה להיפטר ממנו.

ואף במקום שמקפידים לברך על הכוס כגון סעודה שלישית בבית כנסת או בשבע ברכות, יכולים להבדיל על אותה כוס לאחר תפילת ערבית, כנראה מרש"י (עירובין מ, ב ליתביה) שהטעם שיש לשתות מכוס ברכה הוא ש"גנאי הוא לכוס שלא יהנה אדם ממנו לאלתר" וכיון שסוף סוף לא שותים מהכוס לאלתר, יכולים לאחר זמן להשתמש בה שוב למצווה נוספת (ציוני הלכה – נישואין רכח).

 

הפוסט כוס אחת לברכת המזון והבדלה הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>