לפי דבריו, עניין זה שייך במיוחד לבעל מוסף ולבעל התוקע ע"מ שיעשו המצוה מתוך שמחת התורה, אך אין זה שייך בבעל תפילה של שחרית שכבר סיים מלאכתו, ורק משום הכרת הטוב נוהגים להעלותו, ולכן עדיפות היא להעלות את בעל התפילה של מוסף, וגם זה אינו חובה, רק מנהג, אך אם מחמת זה יבוא לפגיעה ח"ו במתפללים אחרים, והאמת והשלום אהבו.

וגדולה מזו נתבאר בציוני הלכה – אבלות (עמ' תעח) שאפילו על קדיש שהוא חובה, או תפילה לפני העמוד, ראוי לוותר אם יבוא לידי עגמת נפש.

הפוסט עלייה לתורה לבעלי תפילה בימים הנוראים הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.