תשובת הרב: בשו"ע (ב, ו) כתב שאין ללכת בגילוי ראש, ונחלקו הפוסקים אם החיוב לכסות ראשו רק כשהולך ד' אמות, ופחות מכך יש לכסותו רק ממידת חסידות. וראה בזה במשנה ברורה ונו"כ שם. ובפרי מגדים (סימן ב' א"א ס"ק ד') כתב וז"ל: דע דהרוחץ ראוי להזהר להניח מלבושיו מיד סמוך לשפת הנהר, לא כאותן שהולכין כמה אמות בגילוי הגוף והראש. וכעין זה כתב בבן איש חי שבבית החיצון יכסה ראשו עד שיכנס לבית הפנימי.

ומה הדין למעשה במי שמגיע לבריכה או לים, האם צריך לכסות את ראשו. ואם לא צריך מעיקר הדין, ממתי יכול ללכת בגילוי ראש רק כשנכס למים או בכל שטח הים או הבריכה.

מדברי הפרי מגדים נראה שיש לכסות את ראשו כל זמן שלא נכנס לתוך המים. ולכן נראה שיש להסיר את הכובע או הכיפה מעל ראשו סמוך ככל האפשר לים ולבריכה, ולאחר מכן במידת האפשר יכסה ראשו בידו.

אני שוחה בקביעות, האם מותר להרהר בדברי תורה בשעת השחייה כשלראשי אין כיפה.

תשובת הרב: כבר הביאו בספרי הפוסקים את החשיבות לחבוש כיפה בעת שלומדים תורה, אך בשו"ת דברי ישראל חלק א' (סימן י"ז) התיר לכתחילה להרהר בדברי תורה בלי כיסוי ראש, ודימה להיתר ללכת בגילוי ראש בעת תספורת ובמקום הכרח שאין לו או אסור בבית אסורים וכדומה, ונראה דה"ה בבריכה שבהכרח מוריד את כיסוי הראש, ממילא מותר לכתחילה להרהר בדברי תורה. ובספר בירור הלכה (סימן צ"א) הביא שכן מוכח מדברי הט"ז (סימן ע"ד ס"ק ב') שכתוב "לא יוציא מפיו שאר דברי קדושה" משמע על ידי הרהור מותר.

יוצא מהבריכה ורוצה לאכול, האם צריך ליטול ידיו?

תשובת הרב: בכף החיים (סימן ד' ס"ק פ"ה) כתב דאם רחץ היטב מקומות המכוסים עד שלא נשאר שם מלמולי זיעה ונגע בהן, אין צריך לנקות ידיו. אכן בספר הליכות שלמה הגרשז"א זצ"ל פסק שחייבו חז"ל ליטול ידיו. ולכן מי שיוצא מהבריכה ורוצה לאכול יש לו ליטול ידיו או לנקותן במידי דמנקי לפני שמברך, מפני שנגע במקומות המכוסים, למרות שהמקומות שנגע בהם נקיים ואין בהם טינוף או זיעה.

עוד הערה שיש לעורר, בשעה שמברך צריך לכסות ראשו, ואם אין לו כיפה כגון בחוף ובגדיו רחוקין ממנו, אם הוא שעת הדחק יש מקום להקל לכסות ראשו בידו. והטעם נראה דאע"פ דקיימא לן מדברי המשנה ברורה (סימן ב' ס"ק י"ב) שלכתחילה לא סגי לכסות ראשו בידו דיד וראש חד גופא נינהו אלא יכסנו עם שרוול, כשלבוש בגד ים וקשה לעשות כן, יש מקילים בשעת הדחק לכסות בידו כמ"ש במ"ב שם.

הפוסט כיפה, דברי תורה ונטילת ידיים בבריכה ובים הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.